Web 2.0 – במשעול ההתפכחות
מאת מאמר אורח | 2 תגובותנכון, כולנו וותיקי Web 2.0, הקמנו, ראינו ולפעמים גם ממש נרשמנו לקהילות תוכן כאלו ואחרות. כולנו קראנו את מה שכמעט כולנו כתבנו. כולנו הורדנו את כל סוגי הפורמטים האפשריים וצרבנו עולמות שלמים של מוסיקה וסרטים על DVD, על CD ועל iPod (מה, לא ככה?). חלקנו גם תרם את שלו והעלה קטעי זמרה ביתיים, תמונות מעניינות (יותר ופחות) ושאר טובין. נדמה שהעברנו כל צרוף אפשרי של אפסים ואחדים לכל העולם, לאשתו, ולחמתו.
אז מה עכשיו?
בסוף ינואר כתב כאן ירון אורנשטיין פוסט בשם – "Web2.0 - הגענו לרוויה ?" על דעיכתו של הבאזז, יש להמשיך לבדוק את הנתונים לאורך זמן אולם נדמה כי הגענו אל מה שמכונה ב- Gartner Hype Cycle ל- "Trough of Disillusionment" (נכתב על זה גם כאן) או בתרגום חופשי ערוץ ההתפכחות. זהו
השלב בו הטכנולוגיה המדוברת הופכת מעט פחות אופנתית והמדיה נוטשת את הבאזז. שלב זה מגיע אחרי שלב "פסגת הציפיות המוגזמות" בו הבאזז כה קולני עד כי נוצרות ציפיות מוגזמות, ישנן הצלחות מסויימות ביישום אולם בדרך כלל קיימים בו יותר כשלונות. החדשות הטובות – השלב הבא הוא שלב "שיפוע ההארה" (נראה כי מישהו ב- Gartner חזר ממסע בהרי ההימליה). בשלב זה, למרות הירידה בכיסוי התקשורתי, יש הממשיכים להתנסות ביישום הטכנולוגיה על מנת להבין את התועלת הטמונה בה, מתגלים כיוונים חדשים ומוכח הערך.
השלב בו הטכנולוגיה המדוברת הופכת מעט פחות אופנתית והמדיה נוטשת את הבאזז. שלב זה מגיע אחרי שלב "פסגת הציפיות המוגזמות" בו הבאזז כה קולני עד כי נוצרות ציפיות מוגזמות, ישנן הצלחות מסויימות ביישום אולם בדרך כלל קיימים בו יותר כשלונות. החדשות הטובות – השלב הבא הוא שלב "שיפוע ההארה" (נראה כי מישהו ב- Gartner חזר ממסע בהרי ההימליה). בשלב זה, למרות הירידה בכיסוי התקשורתי, יש הממשיכים להתנסות ביישום הטכנולוגיה על מנת להבין את התועלת הטמונה בה, מתגלים כיוונים חדשים ומוכח הערך.Web 2.0 לא דועך, רק מחפש משמעות. משמעות זו צריכה להתבטא בערך מוסף אמיתי למשתמשים אשר בסופו של יום גם מתורגם לקופון אותו גוזרים היזמים והמשקיעים. בחיפוש היום יומי אחר אותם יישומים מבטיחים יש לחשוב במושגי ROI ו- TCO הקשורים, האחד במישרין והשני בעקיפין, להעלת התפוקה של המשתמשים ולשיפור ביצירתיות. יש לתת את הדעת לקהל היעד, האם אנחנו פונים לכל גולש וגולשת עם יישומים אישיים או שמא אנו קורצים לקהילות שיתופיות עם כלים המאפשרים לחלוק במידע ובידע? האם בידנו מוצר צריכה או יישום ארגוני?
הזכרנו ROI ו- TCO, רמזנו- Enterprise. החזר על השקעות וצמצום עלויות תפעול הינם מונחים הקשורים לשוק העסקי, בעיקר בעולם בו הצרכנים הפרטיים משלמים רק את מחיר טרדת הפרסומות באתרים (בינתיים?). העולם הפנים ארגוני מהווה כר פורה ליישום טכנולוגיות ומגמות חדשות ומוכן להשקיע משאבים רבים ביישומים אשר יתרמו לזריזות וגמישות בניצול הזדמניות עסקיות, לניצול טוב יותר של משאבים קיימים ולהורדת עלויות. אולם… לא בכל מחיר ולא מכל אחד. גם הארגונים הגדולים ביותר כבר יודעים לבדוק כל הרפתקה טכנולוגית בציציות ולקבל החלטות המבוססות על השורה התחתונה (שלהם כמובן).
בשבועות הקרובים נסקור את ההזדמנות העומדת בפיתחנו. מגמות, יישומים, מודלים עסקיים ועוד. Web 2.0 בכלל ו- Enterprise 2.0 בפרט.
הכותב הוא רונן אייל, בעל ניסיון נרחב בפיתוח מערכות מידע אירגוניות, חסיד נלהב של גישות מונחות משתמשים. im.opinion@gmail.com
לעניות דעתי WEB 2.0 זו פיקציה של בעלי עניין.
כל מוצר חייב תוכנית עסקית, מודל כלכלי וכו'.
כללי ההגיון הבריא חלים גם על מוצרים שנקראים WEB 2 או BETA.
אני חושב שאם נתייחס ל WEB 2.0 כתיאור לתקופה, למצב בו התפתחות האינטרנט נמצאה לפני מספר חודשים וכתיאור לטרנדים שמאפיינים את התקופה יהיה יותר קל לכולנו לרדת מהעץ הזה, WEB 2.0 הוא לא טכנולוגיה, ואין לו אישיות והוא לא מחפש משמעות חדשה הוא פשוט מממשיך להתפתח בקצב אבולוציוני ועם כל פיתוח חדש וכל שירות חדיש מצטרפת עוד סיפרה (באלגוריה למיספור ורסיה של תוכנה) מאחורי הנקודה ויכול להיות שאנחנו כרגע נמצאים איפשהו ב WEB 2.5 עד שתיווצר מסה קריטית כדי להכריז על WEB 3.0 ולהתחיל לתפס על הסולמות של הבאז הבא.