הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

ינואר
29
2007

המונח Web2.0 הומצא ע"י O'Reilly Media בשנת 2004 ומאז השימוש בו בעליה מתמדת. לפי Nexis שיא האיזכורים של המונח הגיע בנובמבר 2006 כאשר הוזכר כ-1,094 פעמים בערוצי המדיה המרכזיים, וזאת בעיקר כתוצאה מה-Web2.0 Summit שנערך במקביל. אך שוד ושבר, בדצמבר כמות האיזכורים ירדה לסביבות ה-900 - האם הבועה לקראת פיצוץ ? האם הגענו לרוויה מהמונח Web2.0 ?

לנפילה יש מספר סיבות, הראשונה היא שלאחר ה- Web2.0 Summit, הארוע הגדול בעולם בתחום, יש לצפות שתהיה ירידה מסוימת. הסיבה השנייה היא שזו סתם מקריות שהיו פחות איזכורים. מה שבטוח הוא, שה-Web2.0 לא מתרסק כל כך מהר.

את האמת? הייתי מאוד רוצה שהסיבה האמיתית תהייה רוויה מהשימוש במונח הכל כך בנאלי Web2.0. כמה עוד אפשר ? (וכן, אני זוכר איפה אני כותב). השימוש במושג כבר חצה מזמן את גבולות הטעם הטוב ויזמים מנופפים במוצרים המתהדרים ביכולת התחרות עם המצאת הגלגל - ורק בגלל שהשירות משתייך למשפחת ה- Web2.0. צריך להבין - Web2.0 הוא עולם ומלואו, מהעיצוב, דרך האינטראקציה עם המשתמש, ארכיטקטורת השירות, שפות הפיתוח, דרכי ההתממשקות, שיטות השיווק ועד מודלי הצריכה ומתולוגיות התנהגותיות של המשתמש. דברו תאכלס! מה אתם עושים? איך מביאים משתמשים? איך עושים כסף? לא בסיסמאות.

אם קיימת בועה, הרי שהיא אותו שימוש במושג Web2.0 ללא הבנה וכתחליף לחשיבה מעמיקה. ובכל מקרה - בסופו של דבר הפרחת סיסמאות ריקות נתפסת אצל המשקיעים המיומנים כחוסר מקצועיות ויכולה בעצמה להביא להכשלת הגיוס. אנשים, אל תשאו את שם ה- Web2.0 לשוא!

Picture 22-1.jpg
שתף ותהנה: These icons link to social bookmarking sites where readers can share and discover new web pages.
  • del.icio.us
  • digg
  • co.mments

מקוטלג תחת: Web2.0, בועה, מודל עסקי, קרנות הון סיכון



2 תגובות ל”כמה אתם אוהבים את google?”

  1. האינדיקציה המרכזית ליציאת האוויר היא במידה רבה רשימות ה deadpool של ארינגטון.
    אפשר להתווכח על הסגנון הקצת רכילותי (למרות שהוא לא מסתיר זאת) ועל המהירות שבה חברות מוצבות כמועמדות להצטרף לרשימת המתים (פרד דסטין, avc, ביקר אותו על כך) - אבל ארינגטון בסופו של דבר פירש זאת בצורה נכונה ומדוייקת.
    בחודשיים האחרונים (במהלכם נדמה כבר 7-8 פרוייקטים דעכו או בשלבים)ניכרת מגמה של התמתנות או "הוצאת קיטור" מהבועה המבעבעת. הכי טוב לקרוא אצל ארינגטון, אבל אם לקצר את דבריו, זהו עיתוי מעניין לראות כיצד משתנה שווי המשקל בין חזון/חדשנות/בבל"ת למציאות, ובעיקר אילו תחומים מסתמנים כבעלי בסיס ואילו מסתכמים באתר מעוצב ופיצ'רים עם ערך זניח.
    זה כמובן לא הכל, יש גם הבטים של ניהול, שווק ותחרות - אבל זוהי כאמור תחילת התהליך. לא בטוח אם תהיינה קריסות נוספות, אלא שהפרסום בטקראנצ' הספיק לבדו לייצר את תחושת הדעיכה או ליאות.

  2. […] 13 פברואר, 2007 נכון, כולנו וותיקי Web 2.0, הקמנו, ראינו ולפעמים גם ממש נרשמנו לקהילות תוכן כאלו ואחרות. כולנו קראנו את מה שכמעט כולנו כתבנו. כולנו הורדנו את כל סוגי הפורמטים האפשריים וצרבנו עולמות שלמים של מוסיקה וסרטים על DVD, על CD ועל iPod (מה, לא ככה?). חלקנו גם תרם את שלו והעלה קטעי זמרה ביתיים, תמונות מעניינות (יותר ופחות) ושאר טובין. נדמה שהעברנו כל צרוף אפשרי של אפסים ואחדים לכל העולם, לאשתו, ולחמתו. אז מה עכשיו? בסוף ינואר כתב כאן ירון אורנשטיין פוסט בשם – ”Web2.0 - הגענו לרוויה ?” על דעיכתו של הבאזז, יש להמשיך לבדוק את הנתונים לאורך זמן אולם נדמה כי הגענו אל מה שמכונה ב- Gartner Hype Cycle ל- ”Trough of Disillusionment“ (נכתב על זה גם כאן) או בתרגום חופשי ערוץ ההתפכחות. זהו השלב בו הטכנולוגיה המדוברת הופכת מעט פחות אופנתית והמדיה נוטשת את הבאזז. שלב זה מגיע אחרי שלב ”פסגת הציפיות המוגזמות“ בו הבאזז כה קולני עד כי נוצרות ציפיות מוגזמות, ישנן הצלחות מסויימות ביישום אולם בדרך כלל קיימים בו יותר כשלונות. החדשות הטובות – השלב הבא הוא שלב ”שיפוע ההארה“ (נראה כי מישהו ב- Gartner חזר ממסע בהרי ההימליה). בשלב זה, למרות הירידה בכיסוי התקשורתי, יש הממשיכים להתנסות ביישום הטכנולוגיה על מנת להבין את התועלת הטמונה בה, מתגלים כיוונים חדשים ומוכח הערך. Web 2.0 לא דועך, רק מחפש משמעות. משמעות זו צריכה להתבטא בערך מוסף אמיתי למשתמשים אשר בסופו של יום גם מתורגם לקופון אותו גוזרים היזמים והמשקיעים. בחיפוש היום יומי אחר אותם יישומים מבטיחים יש לחשוב במושגי ROI ו- TCO הקשורים, האחד במישרין והשני בעקיפין, להעלת התפוקה של המשתמשים ולשיפור ביצירתיות. יש לתת את הדעת לקהל היעד, האם אנחנו פונים לכל גולש וגולשת עם יישומים אישיים או שמא אנו קורצים לקהילות שיתופיות עם כלים המאפשרים לחלוק במידע ובידע? האם בידנו מוצר צריכה או יישום ארגוני? הזכרנו ROI ו- TCO, רמזנו- Enterprise. החזר על השקעות וצמצום עלויות תפעול הינם מונחים הקשורים לשוק העסקי, בעיקר בעולם בו הצרכנים הפרטיים משלמים רק את מחיר טרדת הפרסומות באתרים (בינתיים?). העולם הפנים ארגוני מהווה כר פורה ליישום טכנולוגיות ומגמות חדשות ומוכן להשקיע משאבים רבים ביישומים אשר יתרמו לזריזות וגמישות בניצול הזדמניות עסקיות, לניצול טוב יותר של משאבים קיימים ולהורדת עלויות. אולם… לא בכל מחיר ולא מכל אחד. גם הארגונים הגדולים ביותר כבר יודעים לבדוק כל הרפתקה טכנולוגית בציציות ולקבל החלטות המבוססות על השורה התחתונה (שלהם כמובן). בשבועות הקרובים נסקור את ההזדמנות העומדת בפיתחנו. מגמות, יישומים, מודלים עסקיים ועוד. Web 2.0 בכלל ו- Enterprise 2.0 בפרט. הכותב הוא רונן אייל, בעל ניסיון נרחב בפיתוח מערכות מידע אירגוניות, חסיד נלהב של גישות מונחות משתמשים. im.opinion@gmail.com שתף ותהנה:These icons link to social bookmarking sites where readers can share and discover new web pages. […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.