למרות עוצמתה של תעשיית ההי-טק הישראלית, יש מעט מאד חברות הי-טק ישראליות המיצרות מוצרים הנמכרים ישירות לצרכן הסופי. רוב החברות מייצרות רכיבים או מערכות המשולבות במוצרים של חברות אחרות אשר מוצריהן מגיעים לצרכן הסופי. זכור לי כי לפני מספר שנים לקח אותי מנהל אמריקאי בכיר, שהיה לקוח שלי, לחנות מחשבים ברשת CompUSA (המקבילה לרשת באג בישראל רק גדולה פי 20-"אמריקה ורסאנו"). כדי להכניס אותי לפרופורציה, ולקבל הנחה על פתרון תוכנה שהצענו לו, שאל אותי בנימוס אמריקאי טיפוסי, "מתוך אלפי המוצרים השונים שעל מדפי החנות, כמה מהם הם של חברה ישראלית?" . נברתי בכל המדפים ומצאתי בקושי אחד– נחשו מי? בכל מקרה, הנחה לא יצאה לו מזה.
כלכלת האינטרנט שוברת את כללי המשחק ומאפשר לחברות ישראליות נגישות קלה ויעילה יותר לצרכן האמריקאי. חסמים רבים שהיו לחברות ישראליות בנגישות לצרכן האמריקאי כגון תלות חזקה במפיצים וקמעונאים, מורכבות ועלות גבוהה של שרשרת האספקה וחסרון לקוטן (מול יצרנים אמריקאים מקבילים) נעלמים ברשת האינטרנט. עדיין נותר המחסום המרכזי בדמות השיווק לצרכן הסופי הדורש יצירת מותג והשקעה גדולה בפרסום, תחום זר לחברות ישראליות בעלות משאבים מצומצמים וללא ניסיון רב במיתוג בינלאומי. גם פה רשת האינטרנט משנה את כללי המשחק הנהוגים. הרשת הינה מכונה ליצירת מותגים בתנאי שהמותג הינו הדבר הנכון בזמן הנכון, רוכב על הגל (אנו הרי "גולשים" ברשת) ומשכיל ליצור את ההיפ הנכון. לדוגמא, מיספייס, אתר הרשתות החברתיות המוביל בארה"ב ואחד מחמשת האתרים הכי פופולריים בעולם לא היה כלל ידוע לפני שלוש שנים. כיום הוא מהווה בית שני למאות מליוני צעירים ברחבי העולם בגילאים 15-30. לייצר מותג שכזה לפני עידן רשת האינטרנט היה עולה מאות מליוני דולר וכיום הוא נוצר עם תקציב פרסום נמוך משל חברת אוסם.
כיום, ניתן לספור על שתי כפות ידיים את חברות האינטרנט הטהורות הישראליות המפעילות אתרי אינטרנט משמעותיים (במדדי הכנסות או בתנועת משתמשים) דרכן הן מוכרות מוצר, שירות או תוכן ישירות לצרכן הסופי בחו"ל. בין חברות אלו ניתן למצוא חברות כגון: אינקרדימייל (מונפקת בנסדק), מטה-קפה, קסמבה, אתרי הקזינו וכמובן אתרי פורנו. חלק מחברות אלו ואני נסעו בסתיו האחרון בראשות יוסי ורדי לכבוש את הוליווד. החברות הופגשו עם מנהלים בכירים בחברות מדיה אמריקאיות כגון: Fox – Myspace , HBO , Sony ,Yahoo , AOL. אין ספק כי גם מנהלים בכירים אמריקאים שלכאורה כבר ראו הכל ויש להם נגישות לטכנולוגיה אמריקאית מקומית, הוקסמו והתפעמו מהמוצרים והיכולות של החברות הישראליות. כישראלי היה מרגש לראות, כיצד למשל חבר בכיר בהנהלת חברת Yahoo, הביא סוללה של אנשי טכנולוגיה ועסקים להקשיב לפרזנטציות קצרות של חברות ישראליות ולאחר מכן משתתף בפגישות בארבע עיניים עם חלק מהחברות ומחלק מחמאות בסיום המפגש. כבר במהלך הביקורים נקבעו פגישות המשך לחלק מהחברות ואני בטוח כי יצעו עסקאות מענייניות ממפגשים אלו. עד היום ההי-טק הישראלי הצטיין בפיתוח טכנולוגיות לשוק העסקי ואני בטוח כי נראה יותר ויותר חברות ישראליות המפתחות מוצרים ושירותים לצרכן הסופי. היום נדרשים רק מאות אלפי דולרים בודדים כדי להביא גירסא ראשונה של מוצר אינטרנטי לשוק והמנצחים הם המהירים, המאלתרים, הרוכבים על טרנדים חמים בשוק, ופה בא לידי בטוי מקסימלי הגניוס היהודי.
אם הייתם מעוניינים להבין מה סוד ההצלחה של ההי טק הישראלי הייתם צריכים להיות ב 14 לספטמבר בשעה 7:57 בבוקר במלון בברלי הילטון בשכונת בברלי הילס, לוס אנג'לס. היה זה היום הראשון של המשלחת שנסעה להוליווד. נסענו כ 15 חברות, כאשר מספר שבועות מראש תואמו מועדי הפגישות, המיקום והחברות עמם נפגש. הפורמט המתוכנן של הפגישות היה פגישות של שעתיים עם כל חברת מדיה אמריקאית בפורום שולחן עגול בו יושבות כל החברות הישראליות יחדיו, כאשר לכל חברה ניתנו 10-15 דקות להצגת החברה. באותו בוקר אביבי התכנסו כ 30 איש במיטב מחלצותיהם, חמושים בלפטופים ומצגות משופשפות שהכינו מבעוד מועד, מחייכים ונחושים לכבוש את אמריקה עם מוצריהם. הפגישה הראשונה אמורה להתחיל בעוד שלוש דקות וממש מרגישים את ההתרגשות והמתח באוויר. באותו הרגע, יוסי ורדי פונה לרותי מהחברה המארגנת ותוהה מה תהיה מתכונת הפגישות. הרי עם כל חברה תקבל כמתוכנן 10-15 דקות הזמן לא יספיק וכחצי מהחברות לא תספקנה להציג, ואם נקצץ את הזמן כל החברות תהיינה ממורמרות. ואז, כשסמנכ"ל האסטרטגיה של חברת חברת Real Networks (מפתחת נגן המדיה הפופולרי ושירות רפסודי המתחרה ב iTunes של חברת אפל) נכנס לאולם, עולה ברוחו של יוסי הברקה מדהימה. בו ניתן לכל חברה רק שתי דקות, כאשר לחברות אשר הבכיר האמריקאי יהיה מעוניין ביקרן, תנתן אפשרות לבצע במקום מצגת מורחבת בפגישה בארבע עיניים – פורמט ספין-דיטינג להיכריות עסקיות.
היכולת לחשיבה מהירה ואילתור, במיוחד כשהחבל כרוך היטב מסביב לצוואר, הוא הגדולה של ההיטק הישראלי לטוב ולרע. זהו ה DNA שטבוע בנו ואשר הביאנו עד כה בעולם הדרוויניסטי שבו רק אלו המתאימים את עצמם במהירות למציאות המשתנה שורדים ופורחים. במרחב המחייה של האינטרנט, בו קצב השינויים עצום, הדינוזאורים נעלמים במהירות האור, לנו הישראלים יש לנו את המטען הגנטי הנכון להצליח. מה דעתכם?
מאת: ארז פרלמוטר. פרטים נוספים עלי תוכלו למצוא כאן www.kasamba.com/erezp .
השקעה שניה ל- 
