הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

ינואר
29
2007

המונח Web2.0 הומצא ע"י O'Reilly Media בשנת 2004 ומאז השימוש בו בעליה מתמדת. לפי Nexis שיא האיזכורים של המונח הגיע בנובמבר 2006 כאשר הוזכר כ-1,094 פעמים בערוצי המדיה המרכזיים, וזאת בעיקר כתוצאה מה-Web2.0 Summit שנערך במקביל. אך שוד ושבר, בדצמבר כמות האיזכורים ירדה לסביבות ה-900 - האם הבועה לקראת פיצוץ ? האם הגענו לרוויה מהמונח Web2.0 ?

לנפילה יש מספר סיבות, הראשונה היא שלאחר ה- Web2.0 Summit, הארוע הגדול בעולם בתחום, יש לצפות שתהיה ירידה מסוימת. הסיבה השנייה היא שזו סתם מקריות שהיו פחות איזכורים. מה שבטוח הוא, שה-Web2.0 לא מתרסק כל כך מהר.

את האמת? הייתי מאוד רוצה שהסיבה האמיתית תהייה רוויה מהשימוש במונח הכל כך בנאלי Web2.0. כמה עוד אפשר ? (וכן, אני זוכר איפה אני כותב). השימוש במושג כבר חצה מזמן את גבולות הטעם הטוב ויזמים מנופפים במוצרים המתהדרים ביכולת התחרות עם המצאת הגלגל - ורק בגלל שהשירות משתייך למשפחת ה- Web2.0. צריך להבין - Web2.0 הוא עולם ומלואו, מהעיצוב, דרך האינטראקציה עם המשתמש, ארכיטקטורת השירות, שפות הפיתוח, דרכי ההתממשקות, שיטות השיווק ועד מודלי הצריכה ומתולוגיות התנהגותיות של המשתמש. דברו תאכלס! מה אתם עושים? איך מביאים משתמשים? איך עושים כסף? לא בסיסמאות.

אם קיימת בועה, הרי שהיא אותו שימוש במושג Web2.0 ללא הבנה וכתחליף לחשיבה מעמיקה. ובכל מקרה - בסופו של דבר הפרחת סיסמאות ריקות נתפסת אצל המשקיעים המיומנים כחוסר מקצועיות ויכולה בעצמה להביא להכשלת הגיוס. אנשים, אל תשאו את שם ה- Web2.0 לשוא!

Picture 22-1.jpg

מקוטלג תחת: Web2.0, בועה, מודל עסקי, קרנות הון סיכון

ינואר
22
2007

logotype_big_bg.jpgהשקעה שניה ל- LGILAB והפעם שירות וובי בתחום השקעות ההון. המיזם החדש בשם IncrediTrade אמור לספק למשקיעים פרטיים את הכלים לבצע השקעות נבונות המבוססות על מידע איכותי ואמין. השירות מיועד להשקה ברבעון השלישי של השנה וכבר ניתן להרשם באתר לרשימת ההמתנה של הבטא.

את ההשקעה ביצעה הקרן המשותפת של Lightspeed האמריקאית ו- Gemini הישראלית יחד עם קרן "עופר הייטק" בסיבוב זריז.

גיא הירש, היזם המוביל את המיזם הצעיר מספר לנו כי הרעיון הוא ליצור שירות המסתמך על פשטות - קבלת מידע שאפשר להפוך לפעולה, שקיפות - גישה ליועצים הטובים ביותר ו-תקשורת - חיבור בין משקיעים ויועצים ובין המשקיעים לבין עצמם וכך גם בין היועצים.

אם תציצו בבלוג הבא, תחת הסעיף "Stock Market, Investing, Tracking, Portfolio Management" תגלו כי IncrediTrade אינה לבדה אבל גיא מאמין כי המפתח להצלחה הוא אמינות המידע וכאן מתהדר המיזם ב- IP המיועד לסנן ולהבטיח את אמינותו של מידע וכפועל יוצא, לספק ערך נוסף למשקיעים המשתמשים בו. לפי גיא, המתחרים מתמקדים בקהילה ומשחקי השקעות וירטואלים. לעומת זאת, המידע אותו מתעתד המיזם לספק לא יהיה וירטואלי כלל וכלל והוא מיועד להיות מגובה, אמין ורלוונטי פר משתמש.
את בעיית המרחק מהלקוחות הפוטנציאליים יסגור המיזם בקרוב והוא מתעתד לפעול מארצות הברית כשמרכז הפיתוח ישאר בארץ. השתתפותה של לייטספיד מהווה גם היא יתרון בשוק האמריקאי וכדי לתת למקומיים תחושה ביתית יתבצע הממשק האנושי מולם באמצעות עובדים אמריקאים.

גיא מודע לבעייתיות שבהשקעה קטנה יחסית המאפיינת את המעבדה, מבחינת מצוקת המזומנים, אך הוא מתייחס לכך יותר כמיילסטון שאחריו - בהנחה שהמיזם מוכיח את עצמו - מגיעה השקעה משמעותית יותר מהקרן. זהו סיכון מחושב אך לכל הצדדים יש אינטרס להמשיך לגיוס שני ביחד.

לשאלת ה-"בועה או לא בועה?" עונה גיא שההתייחסות של הקרנות זהירה והסכומים נמוכים. מבחינתו אלו הם אינדיקטורים לכך שלא מדובר בבועה.
באגף העצות ליזמים אחרים ממליץ גיא לוותר על NDA (ובעניין זה - בדקו את הפוסט של אוריאל אוחיון מ- LGILAB), לטענתו זה גם מעליב לבקש NDA עבור שירות קהילה וגם בזבוז זמן המאפשר למתחרים להתקדם.
את הצוות הוא ממליץ לבנות לפני שמגיעים לקרן. מדובר בהוכחת יכולת חשובה - השוק והמוצר יכולים להשתנות ללא הכר תוך שנה אבל צוות טוב יכול להתגבר על כל המכשולים. בנושא זה הוא אומר שהקלישאה של "קרנות מעדיפות להשקיע בצוות מצויין עם מוצר בינוני מאשר בצוות בינוני עם מוצר מצויין" עובדת. ואם כבר מדברים על צוות, תמצאו בחבורה אנשים כמו ג'וש בלייכר, ערן לגון, מייקי מור ואסיף שטופמן.
נקודה חשובה נוספת היא לבוא לקרן עם תוכניות קצרות מועד ויכולת יישום מהיר. הרעיון הוא להראות משהו במהירות ולהראות יכולת לבצע השקה בזריזות. מאחר והכסף לחוץ הזמן הוא פקטור קריטי.
הנקודה האחרונה שמעלה גיא היא החדשנות - אתה חייב להראות לקרן יכולת לחדש.

זהו, אין לנו אלא לאחל לחבר'ה בהצלחה ומזל טוב לכולם. נמשיך לחכות דרוכים להשקעות הבאות…

מקוטלג תחת: VC, Web2.0, ישראל

ינואר
21
2007

למרות עוצמתה של תעשיית ההי-טק הישראלית, יש מעט מאד חברות הי-טק ישראליות המיצרות מוצרים הנמכרים ישירות לצרכן הסופי. רוב החברות מייצרות רכיבים או מערכות המשולבות במוצרים של חברות אחרות אשר מוצריהן מגיעים לצרכן הסופי. זכור לי כי לפני מספר שנים לקח אותי מנהל אמריקאי בכיר, שהיה לקוח שלי, לחנות מחשבים ברשת CompUSA (המקבילה לרשת באג בישראל רק גדולה פי 20-"אמריקה ורסאנו"). כדי להכניס אותי לפרופורציה, ולקבל הנחה על פתרון תוכנה שהצענו לו, שאל אותי בנימוס אמריקאי טיפוסי, "מתוך אלפי המוצרים השונים שעל מדפי החנות, כמה מהם הם של חברה ישראלית?" . נברתי בכל המדפים ומצאתי בקושי אחד– נחשו מי? בכל מקרה, הנחה לא יצאה לו מזה.

כלכלת האינטרנט שוברת את כללי המשחק ומאפשר לחברות ישראליות נגישות קלה ויעילה יותר לצרכן האמריקאי. חסמים רבים שהיו לחברות ישראליות בנגישות לצרכן האמריקאי כגון תלות חזקה במפיצים וקמעונאים, מורכבות ועלות גבוהה של שרשרת האספקה וחסרון לקוטן (מול יצרנים אמריקאים מקבילים) נעלמים ברשת האינטרנט. עדיין נותר המחסום המרכזי בדמות השיווק לצרכן הסופי הדורש יצירת מותג והשקעה גדולה בפרסום, תחום זר לחברות ישראליות בעלות משאבים מצומצמים וללא ניסיון רב במיתוג בינלאומי. גם פה רשת האינטרנט משנה את כללי המשחק הנהוגים. הרשת הינה מכונה ליצירת מותגים בתנאי שהמותג הינו הדבר הנכון בזמן הנכון, רוכב על הגל (אנו הרי "גולשים" ברשת) ומשכיל ליצור את ההיפ הנכון. לדוגמא, מיספייס, אתר הרשתות החברתיות המוביל בארה"ב ואחד מחמשת האתרים הכי פופולריים בעולם לא היה כלל ידוע לפני שלוש שנים. כיום הוא מהווה בית שני למאות מליוני צעירים ברחבי העולם בגילאים 15-30. לייצר מותג שכזה לפני עידן רשת האינטרנט היה עולה מאות מליוני דולר וכיום הוא נוצר עם תקציב פרסום נמוך משל חברת אוסם.

כיום, ניתן לספור על שתי כפות ידיים את חברות האינטרנט הטהורות הישראליות המפעילות אתרי אינטרנט משמעותיים (במדדי הכנסות או בתנועת משתמשים) דרכן הן מוכרות מוצר, שירות או תוכן ישירות לצרכן הסופי בחו"ל. בין חברות אלו ניתן למצוא חברות כגון: אינקרדימייל (מונפקת בנסדק), מטה-קפה, קסמבה, אתרי הקזינו וכמובן אתרי פורנו. חלק מחברות אלו ואני נסעו בסתיו האחרון בראשות יוסי ורדי לכבוש את הוליווד. החברות הופגשו עם מנהלים בכירים בחברות מדיה אמריקאיות כגון: Fox – Myspace , HBO , Sony ,Yahoo , AOL. אין ספק כי גם מנהלים בכירים אמריקאים שלכאורה כבר ראו הכל ויש להם נגישות לטכנולוגיה אמריקאית מקומית, הוקסמו והתפעמו מהמוצרים והיכולות של החברות הישראליות. כישראלי היה מרגש לראות, כיצד למשל חבר בכיר בהנהלת חברת Yahoo, הביא סוללה של אנשי טכנולוגיה ועסקים להקשיב לפרזנטציות קצרות של חברות ישראליות ולאחר מכן משתתף בפגישות בארבע עיניים עם חלק מהחברות ומחלק מחמאות בסיום המפגש. כבר במהלך הביקורים נקבעו פגישות המשך לחלק מהחברות ואני בטוח כי יצעו עסקאות מענייניות ממפגשים אלו. עד היום ההי-טק הישראלי הצטיין בפיתוח טכנולוגיות לשוק העסקי ואני בטוח כי נראה יותר ויותר חברות ישראליות המפתחות מוצרים ושירותים לצרכן הסופי. היום נדרשים רק מאות אלפי דולרים בודדים כדי להביא גירסא ראשונה של מוצר אינטרנטי לשוק והמנצחים הם המהירים, המאלתרים, הרוכבים על טרנדים חמים בשוק, ופה בא לידי בטוי מקסימלי הגניוס היהודי.

אם הייתם מעוניינים להבין מה סוד ההצלחה של ההי טק הישראלי הייתם צריכים להיות ב 14 לספטמבר בשעה 7:57 בבוקר במלון בברלי הילטון בשכונת בברלי הילס, לוס אנג'לס. היה זה היום הראשון של המשלחת שנסעה להוליווד. נסענו כ 15 חברות, כאשר מספר שבועות מראש תואמו מועדי הפגישות, המיקום והחברות עמם נפגש. הפורמט המתוכנן של הפגישות היה פגישות של שעתיים עם כל חברת מדיה אמריקאית בפורום שולחן עגול בו יושבות כל החברות הישראליות יחדיו, כאשר לכל חברה ניתנו 10-15 דקות להצגת החברה. באותו בוקר אביבי התכנסו כ 30 איש במיטב מחלצותיהם, חמושים בלפטופים ומצגות משופשפות שהכינו מבעוד מועד, מחייכים ונחושים לכבוש את אמריקה עם מוצריהם. הפגישה הראשונה אמורה להתחיל בעוד שלוש דקות וממש מרגישים את ההתרגשות והמתח באוויר. באותו הרגע, יוסי ורדי פונה לרותי מהחברה המארגנת ותוהה מה תהיה מתכונת הפגישות. הרי עם כל חברה תקבל כמתוכנן 10-15 דקות הזמן לא יספיק וכחצי מהחברות לא תספקנה להציג, ואם נקצץ את הזמן כל החברות תהיינה ממורמרות. ואז, כשסמנכ"ל האסטרטגיה של חברת חברת Real Networks (מפתחת נגן המדיה הפופולרי ושירות רפסודי המתחרה ב iTunes של חברת אפל) נכנס לאולם, עולה ברוחו של יוסי הברקה מדהימה. בו ניתן לכל חברה רק שתי דקות, כאשר לחברות אשר הבכיר האמריקאי יהיה מעוניין ביקרן, תנתן אפשרות לבצע במקום מצגת מורחבת בפגישה בארבע עיניים – פורמט ספין-דיטינג להיכריות עסקיות.

היכולת לחשיבה מהירה ואילתור, במיוחד כשהחבל כרוך היטב מסביב לצוואר, הוא הגדולה של ההיטק הישראלי לטוב ולרע. זהו ה DNA שטבוע בנו ואשר הביאנו עד כה בעולם הדרוויניסטי שבו רק אלו המתאימים את עצמם במהירות למציאות המשתנה שורדים ופורחים. במרחב המחייה של האינטרנט, בו קצב השינויים עצום, הדינוזאורים נעלמים במהירות האור, לנו הישראלים יש לנו את המטען הגנטי הנכון להצליח. מה דעתכם?

מאת: ארז פרלמוטר. פרטים נוספים עלי תוכלו למצוא כאן www.kasamba.com/erezp .

מקוטלג תחת: Web2.0, חברות, ישראל, מאמר אורח, עולם

ינואר
15
2007
מכירים את עולם הווב ?
לוקים בדחף פנימי לכתוב ?
מחפשים קהל יעד ?
מחפשים במה ?

the.co.ils מתרחבים בקונספט ובפורמט ומחפשים כותבים ובלוגרים (גם בפוטנציה) המעוניינים לפרוץ לתודעה הדוט קומית הישראלית.

נשמע לכם מעניין ?

שילחו לנו לינקים לפירסומים ישנים שלכם ואם אין אז לא נורא, שילחו לנו 3 נושאים שהייתם רוצים לכתוב עליהם אשר מתאימים לרוח הבלוג ופוסט לדוגמא.

בעלי עניין בתחום וכישרון כתיבה המעוניינים להשתתף בפעילות התוכן של The.co.ils שאינה קשורה לפוסטים מוזמנים גם הם לכתוב לנו.

כתובת למשלוחים: the_editor@thecoils.com

מקוטלג תחת: בלוגים, דרושים, מנהלה

ינואר
14
2007

כשבוע לאחר צאתו של מנוע החיפוש של תפוז יוצא לו מנוע החיפוש הווב שתיימי של וואלה והתוצאות, לפחות לפי התרשמותי, נאות ביותר.

בניגוד לתחושות שלי כלפי מנוע החיפוש של תפוז, מדובר במנוע חיפוש כללי א-לה-גוגל העושה מלאכתו נאמנה ומחזיר תוצאות סבירות בהחלט לחיפושים שביצעתי. החיפוש המשולב מציג ערכים מהוואלפדיה, ממערכת החדשות של וואלה, ממאגר התמונות שלה וכמובן את רשימת האתרים המתאימים לחיפוש. כבר בפוסט על תפוז הזכירו הטוקבקים את בעיית ההצגה של חיפוש משולב אך אקווה כי תסכימו איתי שוואלה התגברו על הבעיה באופן מעורר הערכה. השימוש ב- Favicons, אותם אייקונים קטנים עם לוגו האתר, גם הוא בעל ערך לזיהוי מהיר של מקור התוצאה והוא מוסיף צבעוניות ועניין.

בקיצור, חיפוש מצויין עם ממשק משתמש מצויין! … רק כמה שנים מאוחר מדי.

אני ושאר הציבור דובר העברית כבר התרגלנו לגוגל, כך שאם וואלה התכוונו למחוק את החרפה של מנוע החיפוש הנוכחי שלהם - הם הצליחו בענק, אך אם הם חושבים שזה מספיק כדי לגרום לי לעבור מגוגל - הם טועים. כדי שזה יקרה החיפוש של וואלה צריך להציע ערך מוסף שיגרום לי (ולאחרים) לשנות את הרגלי הגלישה, משהו משמעותי שהם יכולים לעשות ושמנוע החיפוש של גוגל אינו יכול לעשות. נכון לרגע זה לא ידוע לי על דבר שכזה.

ייתכן ועבודת נמלים על האלגוריתם תעזור לוואלה להציע עם הזמן תוצאות איכותיות יותר ולהעביר משתמשים לצידה. בכל מקרה, אני מקווה שכניסתה של וואלה לעמדת תחרות עם גוגל תגרום לזו האחרונה ללחץ ולשיפור אלגוריתם החיפוש המקומי. כך או כך - ברכות לוואלה על העבודה היפה. Close, but no cigar…

מקוטלג תחת: Web2.0, ישראל

« לפוסטים הקודמים