10 הטעויות של מתחילים
מאת ימי גליק | 18 תגובותלא מעט מיזמים בתחילת דרכם מגיעים אלינו ולמרבה הפליאה אנו נתקלים שוב ושוב באותן תפיסות יסוד מוטעות, כאלה המעכבות, מסיטות מדרך הישר ואפילו מחסלות מיזמים בדרכם לגיוס. אנסה לפרט אותן ולחסוך למי מכם חודשי עבודה יקרים. באמת שאין סיבה לטבוע בבריכה של הקטנים.
השושואיסטים
אם המצאתם מנגנון יירוט מידע מלוויני ריגול – וואלה צודקים. אם מדובר במיזם אינטרנטי הרי שאתם משקיעים זמן ומשאבים מיותרים בחיפוי על משהו שכמה שיחות עשויות לגלות כקיים (ולפעמים אף כמוגן בפטנט), כנטול כדאיות עסקית, או כבלתי יישים טכנולוגית. השיא הוא כמובן לדרוש הסכם לשמירת סודיות ( NDA ) – ברור שנסכים כי לאחר הפגישה אתכם לא נעסוק יותר בכל מה שקשור למסחר אלקטרוני.
באנו עם רעיון
רעיון זה אחלה. עכשיו, לכו הביתה ותחזרו עם תקציר מנהלים, מצגת, תוכנית עסקית שלדית, צוות של תותחי על בתחום ומנכ"ל (רצוי עם אקזיט בעברו). בנוסף, כדאי מאד שתהיה באמתחתכם הדגמה של השירות המוצע – ורצוי משהו שמדגים את הטכנולוגיה ולא Mock-up מושלם.
אם אתם חושבים שתקבלו כסף עבור רעיון שהגיתם ברגע של השראה אלוהית הרי שטעות בידכם.
שיעורי בית הכנתם?
רבים מגיעים לפגישות ללא ידיעה אלמנטרית של השוק בו הם פועלים: השחקנים, הסכומים והגורמים המשפיעים. זה נראה לא טוב – מאד לא טוב – וכל תירוץ (ראה "אני לא מתעסק בפרטים" ו- "אני לא ממש מתעניין בצד הזה של הביזנס") מציג אתכם באור גרוע עוד יותר מזה בו אתם כבר מוצגים.
אני וסימון ומואיז הקטן
אתם כולכם חברים טובים מהגן וכבר שנים אתם מתים לעשות ביחד משהו, אבל מה לעשות וסימון בעיקר טייל בחו"ל בשנים האחרונות ומואיז מחלטר במשרד רואי החשבון של אבא שלו. סטארטאפ זאת סיירת, לא האחזות נח"ל ולכל אחד מהחברים בצוות חייבים להיות כישורים המצדיקים את נוכחותו.
היחידים בעולם
להיות הראשונים בעולם לא מבטיח הצלחה. למה אין כבר שירות כזה? מה ההשקעה שתידרש בחינוך השוק לשימוש בשירות? האם יש אחרים בעולם העובדים על רעיון דומה ברגע זה עם יותר ידע, נסיון וממון מכם.
זה הרי ווב 2.0!
נכון, מתחילה להיראות נכונות להשקיע במייזמי ווב 2.0 אבל לא משקיעים בהם בגלל שהם ווב 2.0 . מודל עסקי סביר הוא דרישת יסוד סבירה גם ממיזמי ווב 2.0 .
איך נביא משתמשים? נקנה אותם!
שאלת הביצה והתרנגולת היא אחד המבחנים הבסיסיים בגיוס. המשקיע רוצה לדעת איך תרימו שירות סביר בלי מאות אלפי משתמשים ואיך תביאו מאות אלפי משתמשים ללא שירות סביר – והתשובה "נקנה אותם" אינה קבילה. גם "הם יבואו" אינה מעידה על סוג הברק היזמי אותו מחפשים המשקיעים. ללא מנגנון הבאת משתמשים מוצק, רצוי ויראלי, לא תגיעו רחוק.
האוגדונרים
יזמי דוט קום רבים חושבים שהם באו לנהל – ובגדול: מנכ"ל, מנהל פיתוח, מנהל תוכן. חודשים ולעיתים שנים המנכ"ל הוא זה שאחראי לכל מחסור החל מעפרונות וכלה בחוזים לשכירות דירה, מנהל הפיתוח הוא המקודד הראשי, לפעמים היחיד, ומנהל התוכן הוא גם כותב התוכן ועורך התוכן. בהשקעות של כמה עשרות או מאות אלפי דולרים אין מקום לפרימדונות וגם לא למשכורות הייטק.
עדיין אין דבר כזה בארץ!
נכון, ואלא אם כן אתם מתכוונים לפתח את זה על חשבונכם כנראה וגם לא יהיה. את מספר האתרים דוברי העברית שערכם נמדד בשבע ספרות (בדולרים) אפשר לספור על אצבעות שתי הידיים של נגר – לא חלומם הרטוב של משקיעים רבים. את הוכחת ההתכנות תאלצו, קרוב לודאי, לבצע באמצעים עצמיים.
גוגל יקנו אותנו או שנתקיים מפרסום
מחמישה מליון משתמשים קבועים כל שירות אינטרנטי יכול להתקיים. כיצד תתקיימו מ- 10,000 או 50,000 אלף משתמשים קבועים כשרכישה מצד גוגל אינה נראית באופק?
Having Said That…
תמיד יש משקיע שמבין אפילו פחות מכם או קרוב משפחה שהחליט להפוך לאנג'ל לכבודכם ולפעמים מחליטים בקרן לסגור עם חבורת היזמים הבאה שתכנס בדלת עם רעיון ווב שתיימי. שנאמר – גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום. אז יכול להיות ותצליחו לגייס גם עם מפית נייר עליה רשמתם, אתה וחבריך לחוג קדרות, רעיון לסטארטאפ בארץ בתחום בו לאף אחד מכם אין מושג.
ויכול להיות שלא.





