הדיווחים ב- Wall Street Journal אודות מגעים בין Yahoo ל- Facebook בנוגע לרכישתה בסכום המתקרב למיליארד דולר מרימים הרבה גבות. כיצד זה יתכן שמדובר בסכומים כאלה כאשר Myspace, השולטת בקרוב ל- 80% משוק הרשתות החברתיות נקנתה ב- 580 מיליון? מה יש ל- Facebook, שלה בערך 7% מהשוק להציע ל- Yahoo ששווה סכום כזה?
אז זהו, שיש לה:
קבוצות גיל
מסתבר כי ל- Facebook אחיזה בקבוצות גיל בהן לא הצליחה Yahoo להתבסס ולהיפך. מבחינת Yahoo מדובר בחיזוק משמעותי של הקהל החשוב בגילאים שבין 25 ו- 44.
נאמנות משתמשים
כוחה של MySpace נובע ממגניבותה. מצד שני, קהל שהגיע בשביל ההגנבות הוא קהל הפכפך עם משך חיי מדף לא ברור. כפי שגם Facebook יודעת, כל ניסיון לשנות או להוסיף תכונות לשירות יכול להביא למרד משתמשים אך עדיין, כוח המשיכה של השירות הבסיסי מאפשר לה להכניס שירותים ומקורות הכנסה חדשים מבלי לאבד משתמשים. בגבולות הטעם הטוב כמובן.
הכנסות
התחזיות מדברות על בערך 100 מיליון דולר הכנסות עבור בערך 10 מיליון משתמשים. מדיניות "הדלת הפתוחה" בה החלה Facebook לנקוט כתוצאה מהמאבק ב- MySpace תביא עם הזמן לעליה משמעותית בכמות המשתמשים אם כי לא בטוח כי היחס של 10 דולר למשתמש יישמר עם קהל משתמשים איכותי פחות. מה שברור הוא ש- Yahoo תוכל להזרים כמות גדולה של משתמשים לתוך השירות ולהכפיל ולשלש את הכנסותיו.
שוק ההון
מניית Yahoo הולכת ומתרסקת, לא מעט בשל הדשדוש בכמות המשתמשים, ועליה לעשות משהו כדי לעצור את הנפילה. רכישה של אחד השחקנים המוכרים והנחשבים בשוק האינטרנט על מיליוני משתמשיו תעזור לה להחזיר את אמון המשקיעים, אך הנפילה עצמה עשוייה לסכן את העיסקה ואת יכולתה של Yahoo לעמוד במחיר.
לסיכום, כשמסתכלים על העסקה כחבילה המחיר אינו נראה כה מפחיד. Yahoo זוכה בכמות מכובדת של משתמשים נאמנים, בגילאים מתאימים, עם הכנסות יפות למשתמש החזויות לגדול באופן משמעותי עם פתיחת השירות והזרמת משתמשי יאהו לתוכו. בנקודה זו אפילו החזרת המניה למחירה הקודם תצדיק את הרכישה.
שווי של מיליארד דולר נראה לי סביר בהחלט במקרה זה ואם נותר לתהות על משהו בדיעבד הרי זה על מחיר הקניה של MySpace.
מקוטלג תחת: Web2.0, exit, בועה, מודל עסקי, עולם, רכישה
Mike Arrington מ-TechCrunch משתף את המשתתפים בכנס The Future of Web Apps Summit במנצחים ומפסידים הגדולים של עולם ה-Web2.0 >> לנבחר
למתעניינים בקרנות המשקיעות בסרטאפים מתחום ה-Web2.0 - רשימה מרשימה של קרנות מובילות בתחום וההשקעות של כל אחת. הרשימה מחולקת לארבע קטגוריות:
1. Audio, Photo and Video
2. Blogging, RSS,Webtops, Wiki
3. Search and Classifieds
4. Social Networking and Bookmarking
מקור מעולה למחפשי ההשקעות שבינינו >> לנבחר
Richard MacManus מהבלוג Read/Write Web ערך ראיון סופר-מעניין עם Judy Gibbons מקרן ההון סיכון Accel- אחת הקרנות המובילות היום (על פי הרשימה מעל). ל-Judy יש יותר מ-25 שנה נסיון ולכן כדי להקשיב לה >> לנבחר
מלחמת זכויות היוצרים צוברת תאוצה. לאחר שסגרו כבר את רוב רשתות שיתוף הקבצים, היעד הבא של חברות התקליטים הם אתרי האינטרנט המספקים שירותי שיתוף תכנים. Universal Music Group, חברת המוזיקה הגדולה בעולם האשימה את MySpace ו-YouTube בהפרת זכויות יוצרים >>לנבחר
כתבת עומק על Jonathan Ive, האיש והאגדה מאחורי העיצובים של Apple >> לנבחר
לבכירים מבינכם אשר היו קצת מנותקים בשנתיים האחרונות ולא יודעים בדיוק מה הן רשתות חברתיות ואיך הן יכולות לעזור לכם מבחינה עסקית, Business Week פרסם את המדריך השלם למנכ"ל בנושא זה >> לנבחר
A VC מקרן ההון סיכון Square Venture בנה תוכנית עסקית לשירות YouTube. זו דוגמה מאלפת ומומלצת לכל יזם. הוא מתחיל בהנחות ממספר הסרטים הנצפים ביום, מחיר CPM, אחוז הסרטים שאפשר לגבות עליהם כסף ועד למודלי ה- RevShare עם בעלי התכנים. הוא מסביר כל שלב ומציג את התוצאה בטבלת Excel. בשורה התחתונה, הוא מעריך ש-YouTube יכולים להגיע ל-440 מליון דולר הכנסות >> לנבחר
NetVibes הסטרטאפ המבטיח מתחום ה-Start Pages שסיקרנו כבר בעבר כאן וכאן הגיע ל-5 מליון משתמשים רשומים. המנכ"ל של החברה נפגש עם OM Malik וסיפר לו על התוכניות לעתיד >> לנבחר
PC World פרסם את הרשימה של 25 האתרים הגרועים ביותר בכל הזמנים. עם רוב הבחירות אין לי ממש בעייה, אבל הפתיע אותי הבחירה ב-MySpace כאתר הגרוע מכולם >> לנבחר
מקוטלג תחת: Web2.0, מודל עסקי, עולם, קרנות הון סיכון, רשימת הנבחרים

יד המקרה הביאה אותנו לפני מספר שבועות, כל אחד בנפרד, למשרדו של
זאב רוזוב במשרדי SportBuzz בהרצליה פיתוח, שם זכינו להצגת תכלית של האתר החדש שהושק בסוף השבוע ועונה לשם
Sportingo.com.
Sportingo היא חברת מדיה חדשה המתמחה בספורט. החברה הקימה אתר עיתונאות ספורט ייחודי וחדשני. האתר מרכז תוכן חדשותי, פרשנויות וכתבות דעה בנושאי ספורט מגוונים, עם התמקדות ראשונית על כדורגל וטניס. כל אחד רשאי להירשם ככותב לאתר, ולהינות ממערכת ניהול מידע מתקדמת, ומגולת הכותרת של האתר- שירותי עריכה מקצועיים אשר מאפשרים לכל אחד להביע דעה חופשית ובו בזמן להפיק מאמר עיתונאי מקצועי לחלוטין, כולל תמונות וסטטיסטיקה רלבנטית. האתר של Sportingo מייצג רעיון חדש של אתר ספורט ומשלב את הפן הקהילתי של האינטרנט, יחד עם חידוש הקונספט של עיתונאות אזרחית מקצועית.
מדובר באתר ספורט ווב שתיימי המאפשר הזנת תוכן על ידי המשתמשים ונעזר בצוות עורכים כדי לסנן את הכתבים והתכנים האיכותיים, לערוך אותם ולהציפם לדף הבית. האתר משלב את תכני הכותבים הקבועים עם תכנים המגיעים ממקורות רשמיים כמו סוכנויות הידיעות, פידים מבלוגים מובילים וסטטיסטיקות ספורט משירותים המתמחים בכך.נכון, ווב שתיים וצוות עריכה נשמעים כמו דבר והיפוכו אך אידאולוגיה לחוד וצרכים לחוד. מי שרוצה להתחרות בתכנים של אתרי הספורט המובילים טוב לו שיעדיף וועדה מסדרת על דמוקרטיה ישירה ואכן, כדי להצטרף לצוות הכותבים יש להגיש בקשה בטופס-כלל-לא-קצר לאתר ולהסתמך על שיפוטם של העורכים.
אלא מה, כבר אמרנו בפוסט על
אתר רשימות כי: "הכשל בכל הרעיון הוא הדרישה מאנשים עם מעט כבוד עצמי לבקש מ-'ועדת הקבלה' להתקבל לאתר כשהקריטריון היחיד הוא רצונה הטוב של אותה ועדה. זה משאיר שני סוגים עיקריים של מבקשים: חברים ומי שאינם חסים על כבודם. זה לא יכול להגמר טוב." .אנו מקווים כי לא דין סצינת הספורט הבינלאומית כדין ביצת האינטרנט הישראלית. האתר יקום וייפול על צוות כותביו ולכן יש להשקיע מחשבה מרובה באופן הרישום.
המודל הכלכלי הוא פשוט: פרסום ו- Refferal לאתרי הימורים. רוב הפרסום מגיע מגוגל וההפניות לאתרי ההימורים נעשות בצורה סולידית מסיכומי התחזיות. באנר Skyscraper ראשון כבר הנץ באתר ולהערכתנו התמריץ הכספי יביא עוד ועוד באנרים לא-ווב-שתיימים-בעליל.
לאתר עיצוב בהיר ונקי אך הוא נראה לנו בעייתי בהתחשב בתחום. עם כל הכבוד לווב שתיים מדובר בספורט - רוצים צבעים, תמונות גדולות, מעט רעש וצילצולים. ענן ה- Tags עוזר להציף את התכנים וראוי לספק לו נציגות מוקטנת בדף הבית. עדיין יש מעט מדי תכנים ואירועי ספורט עדכניים אשר לא זוכים לסיקור מקורי תוך זמן סביר, אלא רק לתכני רויטרס. היה רצוי לארגן את התשתית התכנית בתקופת הבטא הסגורה, ולדאוג לעשרות רבות של כתבות עדכניות לפני הפרסום ב- TechCrunch, שנאמר - אין הזדמנות שניה לרושם ראשון.
אנו מאמינים של- Sportingo יש ללא ספק פוטנציאל להצליח בעולם ה- User Generated Content ובמיוחד בנישה בה הוא פועל. הבה נקווה כי יהיה לו אורך נשימה שיאפשר לו לבנות את קהל הקוראים והכותבים שלו, או לחליפין לצאת במסע פרסום שיקנה קהל זה. בכל מקרה, יצטרכו זאב וחבריו הרבה מזל והרבה תבונה בניתוח הרגלי השימוש באתר והכוונתו לדרישות הקהל. האם Sportingo הוא האתר הנכון בזמן הנכון נוכל לדעת בעוד כמה שבועות.
מקוטלג תחת: Web2.0, ישראל, סקירה, תוכן
Exit+2.0.png)
היה לכם רעיון "מדהים", כזה שישנה את פני אינטרנט. הצלחתם לגייס כמה דולרים מאנג'לים או שפשוט ישבתם על התחת כמה חודשים ללא מימון וכתבתם קוד. לבסוף, אחרי ימים ללא שינה, בעיקר בגלל שחשבתם מה לעשות עם הכסף שתקבלו מה-Exit, השקתם את השירות ש-Google ו-Yahoo אפילו לא ידעו שהוא זה שיקפיץ אותם למעלה ויעשה אותן "באמת" גדולות. הצלחתם לקבל כמה חשיפות בבלוגים, אולי אפילו פה, ותוך יומיים הסרברים נפלו מרוב עומס הבקשות. התחלתם כבר לתכנן את החופשה האידיאלית ורבתם למי תהיה מכונית יותר יוקרתית בעוד ארבעה חודשיים, מקסימום שישה. בכל אופן, עד ש-Google יעבירו את הכסף ועד שהאניה תגיע לישראל עם הרכב ביבוא אישי.
לאחר ש"סערת" הבלוגים שכחה וחזרה הנשימה לסרברים, התעוררתם למציאות של כמה מאות כניסות בודדות - חלום הרכב כבר נדחה לעוד שמונה חודשים. לאחר עוד מספר שבועות כבר עמדתם על מספר עגול ויפה של…100 כניסות וחשבתם לעצמכם "טוב, מה עושים לעזאזאל עכשיו ?"
עד היום עמדו בפניכם מספר אופציות כאשר הריאלית ביותר הייתה להרים ידיים ולהתחיל לחפש עבודה עם משכורת אמיתית. מה שבטוח הוא שאופצייה אחת, זו שחלמתם עליה כל אותה תקופה - ה-Exit - לא עברה לכם בראש… אז זהו, כנראה שעידן ה-Web2.0 לא מפסיק להפתיע ואפשר לעשות Exit גם מפרוייקטים כושלים. בשבוע שעבר כתבתי כאן (כאן וכאן) על Kiko, שירות לוח שנה מקוון (כמו Google Calendar של Google) אשר מייסדיו החליטו להרים ידיים, לאחר שנה וכמה עשרות אלפים בודדים של משתמשים, ולהעמיד אותו למכירה ב-eBay עם מחיר התחלתי של 50 אלף דולר. המכרז נסגר ב-$258,100 כאשר ההשקעה הוחזרה ואת השאר חילקו. כנראה שרכב ביבוא אישי עדיין יהיה קשה לממן בסכום שנשאר לכל אחד מהחבורה אבל עדיין, מי לא היה רוצה שישלמו לו כמה עשרות אלפי דולרים עבור כישלון ?
העמלה ש-eBay גבו עבור העסקה הייתה $3800. לא נראה לי שיש אפשרות לקמבן עורכי דין, מתווכחים ובנקים להשקעות שיתפשרו על סכום מגוחך כמו עמלה זו עבור עסקה בסדר גודל שכזה, אילו הייתה נסגרת בזירת המסחר בעולם האמיתי (לא וירטואלי). שלא לדבר על הזמן למצוא קונה, ניהול המשא ומתן, הטיסות הלוך ושוב - הרבה הרבה זמן. eBay הפכה לפלטפורמט ה-Exit 2.0 ה"כמעט" אולטימטיבית מבלי שהתכוונה לכך. אני מאמין שבקרוב מאוד נראה עוד ועוד מכרזים של שירותים כושלים אשר ינסו "לגרד" ולהשיג משהו מאותו חלום ורוד שכבר השלימו על התנפצותו.
סתם מחשבה 2.0: הרוב המוחלט של המוצרים המוצאים למכירה ב-eBay הם מוצרים מוחשיים, כאלה שיש משמעות אם הם חדשים או משומשים, מה מצבם, כמה יחידות קיימות ותוך כמה זמן יתבצע המשלוח. שירות אינטרנט כמוצר דורש יחידות תיאור שונות כגון: מתולוגיות ושפת הפיתוח, ארכיטקטורה, רמת תיעוד, כמות משתמשים, כמות ותיאור הפיצ'רים וכו'. כמו כן, תהייה לו בעייה לבלוט מבין כל אותם מליוני מוצרים כדי להשיג מסה קריטית של קונים אשר יתחרו ויעלו את מחיר המכרז. יכול להיות שיש כאן מקום לשירות נישה אשר יתמקד בזירת מסחר לחברות Web2.0, קניין רוחני - Intelectual Propertey וכל חברה הרוצה להתחיל תהליך מהיר ל-Exit. סתם רעיון.
מקוטלג תחת: Web2.0, exit, בועה, מודל עסקי, עולם