עושה רושם שבתקופה האחרונה תחום ה-Enterprise 2.0 מקבל תנופה רצינית בישראל. זה התחיל עם Gartner שהקדישו Session מיוחד לתחום בכנס האחרון שנערך לפני כחודשיים ובפרסום ה-Hype Cycle שהצביע על חשיבות טכנולוגיות ה-Web2.0 לארגונים. היום קיבלנו פנייה מחברת המחקר IDC העורכת כנס נוסף בתחילת ספטמבר, תחת הכותרת Enterprise 2.0, ויעסוק בשילוב טכנולוגיות אלו בארגונים, מכמה זוויות. הכנס מיועד ליזמים, סטרטאפים ולמקבלי ההחלטות בארגונים.

הכניסה לכנס היא על בסיס חופשי אך מכיוון שמספר המקומות מוגבל, היא מחייבת רישום מראש. אפשר לעשות זאת כאן.

תיהנו.

כבכל שנה, גם השנה פרסמה חברת Gartner (מי זה?), חברת ייעוץ המובילה בהבנה עסקית וטכנולוגית בעולם, את ה-Hype Cycle שלה לשנת 2006. התובנה הבולטת ובעלת החשיבות הגדולה ביותר (לפחות לנו אנשי ה-Web2.0) היא שבפעם הראשונה ובאופן רשמי Gartner שמה את החותמת שלה (הכל-כך משפיעה בתעשייה) על טכנולוגיות ה-Web2.0 כטרנד המוביל בתחום טכנולוגיות המידע (IT - Information Technology) כאשר הציבה אותו בראש ה-Hype Cycle.

Gartner מתמקדת בארבעה תחומים בתוך ה-Web2.0:

Social Network Analysis (SNA):

SNA is the use of information and knowledge from many people and their personal networks. It involves collecting massive amounts of data from multiple sources, analyzing the data to identify relationships and mining it for new information. Gartner said that SNA can successfully impact a business by being used to identify target markets, create successful project teams and serendipitously identify unvoiced conclusions.

Ajax:

Ajax is a collection of techniques that Web developers use to deliver an enhanced, more-responsive user experience in the confines of a modern browser. High levels of impact and business value can only be achieved when the development process encompasses innovations in usability and reliance on complementary server-side processing.

Collective Intelligence:

Collective intelligence is an approach to producing intellectual content (such as code, documents, indexing and decisions) that results from individuals working together with no centralized authority. This is seen as a more cost-efficient way of producing content, metadata, software and certain services.

Mashups:

A "mashup" is a lightweight tactical integration of multi-sourced applications or content into a single offering. Because mashups leverage data and services from public Web sites and Web applications, they’re lightweight in implementation and built with a minimal amount of code. Their primary business benefit is that they can quickly meet tactical needs with reduced development costs and improved user satisfaction.

לפני קרוב לחודשיים כתבנו על "כיצד Enterprise 2.0 תציל את Web2.0" ותארנו את דרכו של ה- Web2.0 למשתמשים האירגוניים, כמו גם מה תהיה השפעתו על המודלים העסקיים (שלא כל כך קיימים היום) של מאות ואלפי מייזמים שתוכננו במקור למשתמשים פרטיים. ע"פ הדו"ח דבר אחד בטוח - ל-Web2.0 תהיה השפעה עסקית משמעותית בחמש השנים הקרובות וחברות יהיו חייבות לבדוק איך הוא ישפיע באופן ישיר עליהן ועל האסרטגיה העסקית שלהן.

ב- 31 במאי הכרזנו על השקתו של אתר Yedda בעוד פחות מחודש. בזמן ששיחקנו בבטא הסגורה השבועות חלפו, עונות התחלפו, מלחמות באו והלכו והתחלנו לחשוש כי לא נזכה לראות את המיזם חי ועובד בימינו אנו.

אל חשש - Yedda עובד.

האתר Yedda הוא שירות קהילתי וחברתי להחלפת ידע אישי, המקשר אנשים שמחפשים ידע בתחום מסויים לאנשים להם יש את הידע המבוקש.ב-Yedda מאמינים שלכל אדם מאגר אדיר של ידע, דעות, חוויות - החל מידע מקצועי, תחביבים, מקומות בהם בילה, מוצרים בהם הוא משתמש ועוד. Yedda מאפשרת לכל אדם לחלוק את הידע שלו לאחרים ולקדם נושאים ומטרות החשובים לו ואף לקדם את המוניטין שלו – החל מה-בלוג האישי שלו, אגודות בהם הוא חבר, מטרות אלטרואיסטיות אחרות וכלה בקידום העסק האישי שלו.

ב- Yedda הגיעו מאוחר למסיבה, Yahoo Answers עם מאגר של קרוב ל-30 מליון תשובות ועדין משקיעה סכומי עתק בשיווק השירות מובילה את השוק בבטחה. גם Google Answers עם שירות בתשלום (היחיד בתחום) לא תרים ידיים בקלות. כמו כן קיימות שתי מתחרות קטנות יותר Wondir ו- Oyogi שלא נהנות מכמות גדולה של כניסות (לפי Alexa, ל-Yedda בתקופת הבטא היו יותר כניסות מאשר ל-Oyogi). אז נכון שהם הגיעו מאוחר למסיבה, אבל כיאה למאחרים, הם דפקו הופעה, שמקווים שלא תעלם מעיני הגולשים.

בשירות עושים שימוש באלגוריתמים מתקדמים המנתחים את משמעות הטקסט, ומשתמשים בתוצאות הניתוח לצרכי זיהוי האנשים עם תחומי הידע הרלוונטיים וזיהוי שאלות דומות שכבר נענו. כמו כן, השירות מציף את השאלות הרלוונטיות לאנשים המתאימים ומזמין את המשתמשים לענות על השאלות המעניינות ביותר מבחינתם. שירותים מתקדמים שכאלו הם דבר מבורך, אך הבעייה הגדולה היא להעביר את אותן היכולות הפוטנציאליות למשתמש בזמן הקצר ביותר, לפני שהוא מתייאש ועובר לאתר הבא.

ב- Yedda מתחיל עכשיו תהליך ממושך של התאפסות. בתוך כמה שבועות יתברר מיהו הקהל האמיתי, מהי רמת המעורבות שלו והיכן נקודות החולשה של האתר. מבחנה האמיתי של Yedda הוא באבחון התנהגות הגולשים וביצוע מהיר ומדוייק של השינויים הנדרשים. טעות נפוצה בתעשיה היא לחשוב שהעבודה מסתיימת ברובה עם השקת האתר. זוהי רק תחילתה של הדרך.

הפרסום ב- TechCrunch יביא כמה מאות אלפי גולשים, כמו גם הפרסומים כאן ובמקומות אחרים. מתחילת שבוע הבא מתחילה עבודה קשה, ממושכת ומאתגרת עבור Yedda.

שיהיה בהצלחה!

הבעיה עבור המשתמש הישראלי ב- digg הלועזי היא, מדרך הטבע, השפה ומאחר והגולש הישראלי הממוצע צורך את רוב תכניו בעברית הרי שהוא זקוק לאתר הדובר עברית ומספק העדפה לתכנים בעברית.

לדעתי, הבעיה העיקרית ביבוא מודל העבודה של digg לארץ היא העדר תמריצים למשתמשים היוצרים את רשימות התכנים המומלצים - העורכים - ובהעדר עורכים כמות התכנים באתר אינה מספיקה כדי לעורר עניין בקרב הגולשים. digg עצמה, שלה מעל ל- 400 אלף משתמשים רשומים ומליוני גולשים מזדמנים, היא מקרה יוצא דופן של הצטברות עורכים שופעי תכנים. אם עקבתם אחר רשימות הנבחרים של ירון ודאי נתקלתם בפרשיית Netscape Vs. Digg בה "קונה" Netscape את העורכים המובילים של digg ב- 1000$ האחד. קחו בחשבון שעשרת העורכים המובילים ב- digg מייצרים 30% מהתכנים ב- digg והרי לכם מחיר מציאה