כש- MetaCafe הישראלית מגייסת עוד 15 מליון דולר לאתר שיתוף הוידאו שלה נותרות כמה שאלות מעניינות בחלל האויר: מדוע משקיעות קרנות הסיכון סכומים שכאלה בחברה עם הכנסות שאינן-מן-המשופרות-שבנמצא, אלו אתגרים עומדים בפני התעשיה וכיצד חברות כמו MetaCafe מתמודדות איתם ובכלל - כיצד עובד המודל הכלכלי של חברות שיתוף הוידאו?
ובכן, MetaCafe משתייכת לשוק בו מתחרים שירותים כמו YouTube, Yahoo Video ורבים אחרים (ומי אמר גוגל וידאו ולא קיבל?). המשותף לכולם הוא הצגת קטעי וידאו המשודרים ב- Streaming על גבי הדפדפן.
אותם 170+ אתרי שיתוף וידאו מתחלקים לארבע קטגוריות מרכזיות:
Video Sharing - כגון YouTube ו-Yahoo Video
לכל אחד מאותם אתרים דגש מעט שונה האמור למשוך את הגולשים לצפות דוקא בתכנים המוצגים אצלו. במקרה של MetaCafe מדובר בשילוב של תוכן בביקוש גבוה, סינון הולם, מינון נמוך - ומענה הולם גם למחפשים אתנחתא כחלחלה.
ומה ההתלהבות? מסתבר שבחלקים לא מבוטלים מהתעשייה מתייחסים לשידורי הוידאו כאחד התחומים החמים ביותר שבנמצא. עם שוק פרסום מקוון המוערך ב- 12 מיליארד דולר העיניים נשואות למי שיצליח לשבור את הגמוניית הפרסום הנוכחית ולנגוס בנתח של גוגל, Yahoo, MSN ושאר ענקיות המדיה. כרגע עומד שווי שוק הוידאו המקוון על יותר מ- 200 מליון דולר והוא צפוי לצמוח במהירות. מעבר לכך, רבים רואים במדיית הוידאו המקוונת כמתחרה "בזמן האיכות" של הצופים בטלויזיה. יותר ויותר אנשים הרוצים להתבדר מעט מול המסך מוצאים את עצמם מבלים יותר זמן וידאו מקוון במקום לזפזפ להנאתם בטלויזיה. לפיכך, בהחלט ייתכן וניתן יהיה למשוך מפרסמים מעולם הטלויזיה וליצור עולם הכנסות מקוון שטרם היה קיים, עם סכומים שונים לגמרי מאלה המוכרים לנו כיום.
עוד נושא לחשוב עליו הוא המגמה המתפתחת של רשתות השידור הגדולות לשדר פרקים עדכניים מהתוכניות המובילות שלהן ברשת. לא מן הנמנע כי הרשתות ישחררו שידורי VOD לרשת באמצעות שירותי שיתוף הוידאו, המסוגלים לעמוד בעומסים המדוברים ולרשותם עומד קהל זמין של עשרות מליונים, תמורת תשלום. חישבו על הסכומים…
בפני המנסים עומדים מספר אתגרים לא פשוטים:
עלות תעבורה - כשכל מבקר באתר צורך כמה מגה בייט של תעבורה בכל ביקור ואינו מהווה בהכרח מקור הכנסה ההוצאות עשויות לעלות על ההכנסות. השמועות מדברות על כך ש- YouTube מוציאה בסעיף זה יותר ממליון דולר בחודש.
תחרות - העלות הבסיסית של העמסת כמה מאות קטעי וידאו ושידורם היא אפסית. רף נמוך זה יצר הצפה של אתרי שיתוף וידאו ( יותר מ- 170, כפי שכבר צויין) המתחרים זה בזה על ליבם של המשתמשים.
הכנסות - עדיין לא פוצחה הנוסחה לרווחיות משמעותית משידור וידאו ועל כך - מיד.
תוכן מקורי - כמו בשוק הכרמל, כולם "מוכרים" את קטעי הוידאו מאותה המכולה. מעטים הם השירותים המציעים תוכן ייחודי, שלא לומר איכותי. מודלים של Rev. share כבר החלו להופיע ומיועדים ליצור תוכן אוטנטי המתגמל את בעליו, אך עד שלא יוסדר נושא המודל הכלכלי לא נראה שונות קריטית.
תוכן חוקי - הסכמי השימוש אולי סוגרים את השירות חוקית לגבי חמש הדקות הראשונות לקיום תוכן לא חוקי באתר אך מרגע שהתקבלה התרעה השירות צריך לפעול מיידית להסרת המפגע. זה לא פשוט, זה די יקר וזה מפריע מאד למפרסמים, על כך מיד נרחיב ונספר.
כפי שצויין, בעיית המודל הכלכלי היא הקשה ביותר. מפרסמים מתקשים להאמין באתרי שיתוף הוידאו כמדיה "מכובדת". בין "תראו את השותף שלי במעונות מקיא את הנשמה על הריצפה" ל-"תראו אותי רוקד את המקרנה בתחתוני טנגה" לא יהיה זה פשוט לשכנע חברת כרטיסי אשראי או מותג מוביל לפרסם את המוצר שלהם. כמו כן, פרסומת סטטית או כמה שניות של וידאו בטרם שידור הקטע המבוקש הם משהו איתו MetaCafe אולי הצליחה להרגיל את משתמשיה אך YouTube שגדולה פי 10 מ- MetaCafe נמנעת ממנו. הסיבה, לדעתי, היא שלהבדיל מ- MetaCafe החומר ב- YouTube אינו מסונן כמעט ולפיכך אין לחברה יכולת להבטיח כי מפרסם לא ימצא עצמו משודר יחד עם עותק לא חוקי או בלתי מהוגן. אם תסנן החברה את התכנים היא תפסיק להיות YouTube. מלכוד. ב- YouTube יודעים לספר כי מחכה לנו מודל פרסומי שטרם נראה. נחיה ונראה.
התבטאויות חיוביות הנשמעות מכל עבר מזרזות את בוא אביב הוידאו. יש רוחב פס, יש משתמשים ויש אפילו מספיק תוכן בשביל להתחיל להרוויח בגדול, עכשיו מחכים רק לכסף. הכסף בתורו יגדיל רוחב פס, משתמשים ותוכן וחוזר חלילה. ישנן גם שמועות בשירותים שונים על חזרה למודל הקליינט ושימוש בטכנולוגיות peer2peer.
סה"כ, אנחנו (כהרגלנו) אופטימיים ואתם?
