הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

יולי
2
2006
כן כן, הגענו לנבחרת העשירית. אז למי שעוד לא מכיר, מטרת פוסט זה היא לאסוף את הפוסטים/מאמרים/כתבות ש"עשו" את השבוע (לפעמים שבועיים) האחרונים ליותר מעניינים - עבורנו לפחות. הייתי מאוד רוצה לשמוע מכם מה אתם הייתם רוצים לראות ברשימה זו, על מה לשים יותר דגש ועל מה פחות. כמו כן, אני אשמח אם תשלחו לנו את רשימות הקריאה המומלצות שלכם כדי שנוכל לפרסם גם אותם. לשם כך פתחנו תיבת EMAIL חדשה: selected@thecoils.com … אז תרגישו חופשי … נתחיל.

בהמשך לפוסט הקודם שלנו שעסק ב- Enterprise 2.0 הנה מספר פוסטים מעניינים מהתחום:

ובהמשך לאותו הפוסט, ה-New York Times פרסם השבוע מאמר שמתמקד בחברות המדיה הגדולות עם מעורבות כזו או אחרת בעולם האינטרנט ומנסה לתהות מתי בדיוק הם יתחילו לראות כסף משמעותי מאותם פעילויות או רכישות.

"We're still in the early innings, but given how much the Internet has already transformed the media and society, it’s surprising how little money traditional media companies make directly from it."

"THIS is not to say that online will never be an important — if not central — financial contributor to media businesses of all kinds. For some companies, though, it could serve increasingly as a promotional or marketing outlet, or as a cut-rate but widely distributed version of what consumers can buy in conventional formats."

אחת הדוגמאות היא Rupert Murdoch והחברה שהוא עומד בראשה News Corporation שרכשה את MySpace >> לנבחר

Michael Parekh מגיב על אותו המאמר ואומר, מילא ההכנסות והרווחים שלא נראים, אבל איפה החדשנות של אותן חברות המדיה ? >>לנבחר

Paul Graham הוא יזם מצליח ואחד הכותבים המוכשרים בענף, המפרסם מאמר אחת לכמה שבועות. במאמר האחרון שלו הוא מנתח את התופעה הידועה בה רוב הרעיונות הטובים מגיעים בדרך כלל מאנשים מחוץ לתחום או המעגל. "the margins" כפי שהוא מכנה אותם:

"That’s the paradox I want to explore: great new things often come from the margins, and yet the people who discover them are looked down on by everyone, including themselves."

כנהוג אצל פול גרהאם המאמר מאוד ארוך ומאוד עמוק אך שווה את ההשקעה >>לנבחר

האם אנו אוהבים את הלוגו של NIKE מכיוון שהוא פשוט לוגו טוב או אולי מכיוון שהיה לנו נסיון טוב בעברנו עם נעלי NIKE? ומה לגבי APPLE או Chanel No. 5? על שאלה זו מנסה לענות Michael Bierut מה-Design Observer באחד ממאמרי השיווק והמיתוג הטובים שקראתי מעודי. הוא טוען שאנו מתאהבים בלוגו רק לאחר שהתרגלנו אליו ומוסיף שהקונטקסט בו אנו נתקלים בלוגו הוא החשוב. המסקנה היא שאנו חייבים לחוות משהו לפני שיש לנו רגשות אליו - החוויה קודמת למיתוג.

"In the world of identity design, very few designs mean anything when they’re brand new. A good logo, according to Paul Rand, provides the “pleasure of recognition and the promise of meaning.” The promise, of course, is only fulfilled over time. “It is only by association with a product, a service, a business, or a corporation that a logo takes on any real meaning,” Rand wrote in 1991. “It derives its meaning and usefulness from the quality of that which it symbolizes."

למסקנה זו יש השפעה כבירה על עיצוב, מכיוון שעל פיה, לא נאהב את הלוגו של Starbucks אם לא נתאהב בקפה שלהם. אם לא אהבנו את טעם הקפה, כנראה שנגיב בצורה שלילית למותג. את אותה התאוריה אפשר להשליך גם על כל שירות אינטרנטי (למי שלא הבין מדוע הבאתי את המאמר הזה) >>לנבחר

אני רוצה לסיים בידיעה "מרעישה" שקיבלה גושפנקה השבוע כאשר פורסם מחקר הקובע שמשתמשי האינטרנט סובלים "מעיוורון" כאשר הם נתקלים בבאנרים. המחקר טוען שמשתמשים פשוט מתעלמים מאותם באנרים (פרסומות גרפיות) בעוד מודעות המילים נקראות יותר. עכשיו אחרי שנרגעתם מרעידת אדמה זו, תראו איך האתר MarketingVOX, אחד מהאתרים המובילים בתחום השיווק האינטרנטי בחר להציג ידיעה זו (הוספתי את החצים כדי להקל על "האיטיים" שבנינו) :

marketingvox.jpg

כל מילה מיותרת :-)

מקוטלג תחת: Web2.0, בלוגים, רשימת הנבחרים


  • raviraj
  • סבבה, כולם צודקים. גם אם גראהם לא מציג תיאור עובדתי ללא רבב, זה נחמד לקרוא אותו ואת הרעיונות שהוא מציג.

    עכשיו הנה אקורד סיום קצר לעלילות גוגל במוסך:
    דייויד קוואן מבסמר פרטנרס (bvp - אחד מגופי ההשקעות הותיקים ביותר באמריקה), מסביר בפסקא אחת איך הוא החליט לדלג על גוגל, שדווקא היו כמעט "אצלו" בחצר:

    http://www.bvp.com/port/anti.asp
  • דודי
    כאן זה התחיל, בסטנפורד. ראה גם רשימת התודות בסוף המאמר - אלו לא המכונאים מהמוסך :-)
    http://www-db.stanford.edu/~backrub/google.html
  • דודי
    הי, תקרא את פופר ותראה שמספיקה טעות אחת כדי לשלול תיאוריה.
    קשה לומר שגוגל התחילה במוסך לאור המשאבים שהוקצו לכך באוניברסיטת סטנפורד.
    שני בני טובים שהאבות הפרופסורים שלהם מימנו להם את הלימודים...וכו'. אני חושב שצריך להפסיק ליצור מיתוסים היכן שהם לא קיימים. ברין ופייג' הגיעו רחוק מאוד, גם בלי להתחיל במוסך אלא באוניברסיטה.
  • העורך
    הי דודי, לא שזה כזה חשוב (בטוח לא מספיק חשוב כדי להפסיק לקרוא את המאמר בגללו) אבל Google הכן התחילה בתור פרויקט בסטנפורד אבל דיי מהר עזבו שני המייסדים, ברין ופייג' את האוניברסיטה והשכירו חדר (Garage) אצל בחורה בשם Wojcicki שעד היום עובדת בחברה בתור סמנכ"לית מוצרים. אפשר למצוא עוד על תהליך ההקמה של Google כאן:
    http://www.g2i.org/pooled/articles/BF_TECHART/v...
    http://www.cbsnews.com/stories/2004/03/25/sunda...
  • דודי
    התחלתי לקרוא את פול גרייהם. עצרתי, הוא טוען שגוגל התחיל במוסך - וזו טעות, גוגל התחיל בסטנפורד בעבודת דוקטורט של שני בנים לפרופסורים. זה כמו שנאמר שהאלגוריתם של אורי אלון התחיל בטיול מסביב לעולם...
blog comments powered by Disqus