(למען הגילוי הנאות, ירון ואנוכי עבדנו תקופה בהוטבר)
כפי שפורסם ב- TheMarker, עומדת הוטבר להמכר ל- 180Solutions. זהו סיום מעניין לאחד המייזמים הבודדים בארץ שפיצחו את הקוד הגנטי של משתמשי האינטרנט בחו"ל, חבורה של ישראלים שכיוונה אל "עקרת הבית בת הארבעים מוויסקונסין" והצליחה. חברה שפעלה באחד התחומים התחרותיים והבעייתיים של האינטרנט ורכשה לעצמה שם בתעשייה בארץ ובעולם כמי ש-"עשתה את זה", עם רווחיות של מליוני דולרים בשנה.
כחלק מן תחום הנקרא Adware (תוכנות בעלות מודל עסקי הבנוי על פרסום) סבלה הוטבר מתדמית שלילית. אנחנו אולי סובלים בשקט את הפרסומות הקופצות בפורטלים הגדולים אבל מה שאנחנו מוכנים לקבל באתרים איננו מוכנים לקבל מתוכנה. בנושא זה ישנה כמובן שאלת המינון, ותוכנות Adware ידועות במינונים בעייתיים של פופ-אפים. הפגיעה התדמיתית הקשה מכולן היתה קשורה למנגנון ההסרה של התוכנה. פיצולו לרכיבים השונים שהותקנו עם התוכנה גרם לכך שמשתמשים פשוטים לא הצליחו פעמים רבות להסירה במלואה. איחוד מנגנון ההסרה בוצע רק לאחר שתוכנות להסרת רוגלות החלו להסיר אותה עבור המשתמשים וחבל, שם רע עולה בכסף.
הוטבר, שהוקמה ב-1999 הצליחה לשרוד את הבועה, להפוך לענקית אינטרנט עם מחזורים של עשרות מליוני דולרים, ורווחים נאים. היא רכשה ותחזקה מליוני משתמשים ופגעה בדיוק מדהים כמעט בכל מהלך שעשתה לאורך שנים ארוכות. אך היא גם התקיימה על זמן שאול - כל גרסה חדשה של חלונות וכל גרסת דפדפן איימו לחסום את האפשרות להקפצת חלונות ולמוטט את המודל העסקי שביסודה. איומים נוספים כמו חקיקה, תביעות ייצוגיות ולחימה בתוכנות נגד רוגלות שנטפלו להוטבר העסיקו לא רק את המחלקה המשפטית שלה אלא גם קונים ומשקיעים פוטנציאלים. הוטבר היתה התרנגולת המטילה ביצי זהב, אבל תוחלת החיים של אותה תרנגולת היתה בסימן שאלה תמידי.
לאחר שהנפקה בסכומים הרצויים ירדה מהפרק החלה הוטבר לשים דגש על פיתוח חלופה למוצר הדגל שלה, כזו שתאפשר לה להראות יציבות, להעלות ערך ולהמשיך ולפעול גם אם מוצר הדגל יחדל מלהתקיים. ה- SmartShopper, מנוע השוואת מחירים, הוא התוצאה של מהלך זה אך הוא נכנס לשוק עמוס במתחרים והחידוש שהציג - תוסף דפדפן המציג תוצאות רלוונטיות עבור מוצרים בהם אתם צופים - לא הפך ללהיט ענק, בטח לא כזה שישנה את הערך של החברה בצורה משמעותית.
עם חוסר וודאות לגבי ההמשך ומחיר קניית משתמשים הולך ומאמיר היתה זו רק שאלה של זמן עד שתגיע הצעה סבירה מצד אחד הגופים האחרים בענף שתשכנע את הבעלים למכור. עדיף לבצע אקזיט במצב הנוכחי מאשר לחכות לעתיד לא ברור. 180Solutions היא מהשחקניות הראשיות בענף ה- Adwares והיא מצויידת בטקטיקות עסקיות בעייתיות אך רווחיות להפליא. היא מחזקת עצמה במוצר איכותי וקהל משתמשים עצום ותדע כיצד להמשיך ולהרוויח מהם.
מה יהיה על יותר ממאה עובדי הוטבר עוד נותר לראות. בינתיים עשרות עובדים בעבר ובהווה מקבלים בימים אלה סכומי כסף עבור האופציות שברשותם, אלה נעים מאלפי שקלים לעשרות רבות של אלפי שקלים ובמקרים בודדים גם מאות אלפים. אף עובד לא יבנה מזה בית אבל סכום חביב ככה סתם באמצע החיים - לא מזיק.
זוהי סיומה של תקופה. חברות הבועה הישראליות המצליחות מהדור של ICQ, Incredimail, והוטבר כבר לא בידיים מקומיות. דור הקליינטים (תוכנות להתקנה מקומית במחשב המשתמש) הולך ודור הווב 2.0 עדיין בחיתוליו. מה שבטוח הוא הוטבר גידלה דורות של סטארטאפיסטים ומקומה בהיסטוריה של הווב הישראלי מובטח.
מקוטלג תחת: חברות, ישראל, רכישה
Paul Graham מפרט את הסיבות לכך שעמק הסיליקון יכול למעשה להתקיים רק בארה"ב. המאמר (המאוד ארוך) נכתב קצת ביהירות אך עם זאת נוגע בנקודות מאוד נכונות וחשובות. מומלץ במיוחד לחבר'ה שם למעלה בכנסת >>
לנבחר
Robert Young באחת מיצירות המופת של התקופה האחרונה מתארח בבלוג של
Om Malik ומסביר ש- Social Networking היא למעשה מיקרו תופעה בתוך משהו הרבה יותר גדול - מקרו מגמה שנקראת "digital self-expression". הוא טוען שה-Social Networking כמו השירותים הקהילתיים האחרים (בלוגים ושירותי שיתוף וידאו) הם רק קצה הקרחון של אותה מגמה >>
לנבחר
בהמשך לדיונים מהשבועות האחרונים על אפשרות קיום בועה נוספת, המאמר הבא מה- Newsweek שואל עוד כמה חיקויים ואתרי me too של שיתוף תכנים ורשתות חברתיות האינטרנט יכול לשאת עד שתופעה זו תהפוך לבועה >>
לנבחר
מגזין Business 2.0 מדרג את 25 החברות שמשנות וממציאות מחדש את האינטרנט >>
לנבחר
כמה פעמים עברתם כבר את התהליך של מציאת השם האידיאלי עבור השרות החדש שהמצאתם או החברה שהקמתם ? המסמך הבא, Igor Naming Guide אמור להקל על התהליך >>
לנבחר
Richard MacManu מ-
Read/WriteWeb סרק וחקר את כל
הרשימות המתיימרות לרכז את שירותי ה-Web2.0 ולבסוף פרסם את רשימת עשר הנישות הפחות מפותחות היום >>
לנבחר
אז מתי התחיל השימוש במונח Web2.0 ?
לפי גרף זה מ- Google Trends השימוש המאסיבי התחיל לקראת סוף 2004. ואיך אפשר בלי איזה קשר לישראל, אז ישראל היא האיזור השביעי בגודלו במספר החיפושים של מונח זה >>
לנבחר
מקוטלג תחת: Web2.0, בועה, ישראל, עולם, רשימת הנבחרים
כבר הבענו בעבר כאן את דעתנו על הבועה והמודלים העסקיים הקיימים היום. סיכמנו זאת במודל בית הקפה של ה- Web2.0:
"בסופו של דבר יקומו ויפלו אתרים רבים. בדומה לבתי קפה, רובם ייסגרו תוך שנה-שנתיים ומאלה שישרדו הרוב המכריע ישאר בית קפה קטן בפינת הרחוב. אחוז קטן מאלה יהפוך לעסק משגשג ואחד למליון יהפוך לסטארבקס - וטוב שכך. אנו לא חוזים באנומליה - נהפוך הוא, זוהי התוצאה החיובית של התבגרות האינטרנט והיא תלך ותגבר."

אתמול התבשרנו על סגירתה של חברת Fold.com שסיפקה שירות מזן ה- Start Pages, אליו משתייכים בין השאר דף הבית של גוגל, Goowy, favoor, protopage, PageFlakes, escobo ו- MyHommy דובר העברית. בדף בית שכזה אתם מגדירים לעצמכם את כל המידע (חדשות, כלכלה וספורט ממקורות לפי בחירתכם) והיישומונים (רשימת הודעות דואר אחרונות, רשימות ToDo, פתקיות וכו’) הדרושים לכם כדי לעבור את היום.
תחום פעילות זה הוא ללא ספק אחד העמוסים היום ברשת, מה שכנראה לא הקל על השירות לאגור משתמשים. גם העובדה ששניים ממתחריו הרציניים Netvibes ו-PageFlakes קיבלו מימון מקרנות (כתבנו על זה פה) והתחרות הצפוייה מ- Live.com ו-Google לא תרמו למצב הרוח.
כנראה ש-Netvibes ו-PageFlakes עדיין לא סטארבקס אך הם בדרך להיות עסק משגשג, וזאת למרות שהמודל העסקי מאחוריהם עוד לא ברור. לעומת זאת, שאר החברות ימשיכו עם בית הקפה הקטן שלהם בפינת הרחוב, חלקם אולי יפתח סניף נוסף, אך בסופו של יום יחיו מהשאריות של הרשתות הגדולות. לרובם כנראה ששאריות אלו יספיקו כדי לשרוד - עלות אחסון נמוכה ומפתח או שניים לצרכי תחזוקה (במקביל לעבודת יום), אך לאחרים שאריות אלו לא יספיקו ויאלצו לסגור את שעריהם, כמו במקרה של Fold.com.
אני מניח שעוד נשמע על מספר לא קטן של חברות שייסגרו בעתיד הקרוב, אך חשוב לזכור, זו היא לא הבועה שמתפוצצת אלא פלופים (פיצוץ של בועות קטנות) של יזמים אשר השקיעו את זמנם, סיכנו את חסכונותיהם, ניסו את מזלם וחלמו להיות הסטארבקס הבא.
מקוטלג תחת: Web2.0, בועה, עולם