יוני
5
2006

רשימת הנבחרים - 8

מאת ירון אורנשטיין | 2 תגובות

Paul Graham מפרט את הסיבות לכך שעמק הסיליקון יכול למעשה להתקיים רק בארה"ב. המאמר (המאוד ארוך) נכתב קצת ביהירות אך עם זאת נוגע בנקודות מאוד נכונות וחשובות. מומלץ במיוחד לחבר'ה שם למעלה בכנסת >> לנבחר

Robert Young באחת מיצירות המופת של התקופה האחרונה מתארח בבלוג של Om Malik ומסביר ש- Social Networking היא למעשה מיקרו תופעה בתוך משהו הרבה יותר גדול - מקרו מגמה שנקראת "digital self-expression". הוא טוען שה-Social Networking כמו השירותים הקהילתיים האחרים (בלוגים ושירותי שיתוף וידאו) הם רק קצה הקרחון של אותה מגמה >> לנבחר

בהמשך לדיונים מהשבועות האחרונים על אפשרות קיום בועה נוספת, המאמר הבא מה- Newsweek שואל עוד כמה חיקויים ואתרי me too של שיתוף תכנים ורשתות חברתיות האינטרנט יכול לשאת עד שתופעה זו תהפוך לבועה >> לנבחר

מגזין Business 2.0 מדרג את 25 החברות שמשנות וממציאות מחדש את האינטרנט >> לנבחר

כמה פעמים עברתם כבר את התהליך של מציאת השם האידיאלי עבור השרות החדש שהמצאתם או החברה שהקמתם ? המסמך הבא, Igor Naming Guide אמור להקל על התהליך >> לנבחר

Richard MacManu מ- Read/WriteWeb סרק וחקר את כל הרשימות המתיימרות לרכז את שירותי ה-Web2.0 ולבסוף פרסם את רשימת עשר הנישות הפחות מפותחות היום >> לנבחר

אז מתי התחיל השימוש במונח Web2.0 ?

לפי גרף זה מ- Google Trends השימוש המאסיבי התחיל לקראת סוף 2004. ואיך אפשר בלי איזה קשר לישראל, אז ישראל היא האיזור השביעי בגודלו במספר החיפושים של מונח זה >> לנבחר

ונסיים בקריקטורה (ע”י gapinvoid)

שתף ותהנה: These icons link to social bookmarking sites where readers can share and discover new web pages.

• 
• 
• 

מקוטלג תחת: Web2.0, בועה, ישראל, עולם, רשימת הנבחרים

2 תגובות ל”כמה אתם אוהבים את google?”

1. אורי ל. 8 ביוני, 2006 בשעה 11:57

   כתוספת לפוסט המצויין של פול גרהם ותרבות עמק הסיליקון, הנה אנקדוטה מעניינת, שיצא לי לשמוע בכנס ALWAYS ON הראשון שהתקיים ב 2004 (יש לי עדיין את הוובקאסט האמת, אם מישהו אולי חפץ בכך).
   באחד המושבים, שכותרתו היתה "עמק הסיליקון" והונחה ע"י ג'ון מדווד, שאז עוד היה ביזראל סיד (Israel Sees Partners), התארח ג'ו שואנדורף, אחד מהשותפים הבכירים בקרן אקסל (Accel Partners) המצליחה וסיפר סיפור מעניין (בכלל מרתק לשמוע אותו ואני ממליץ לכולם לחפש כתבות או סיכומי פאנלים שהוא מתארח בהם):

   "באחד הביקורים ביפן, נשאלתי ע"י שר המסחר היפני מה הם צריכים לעשות ביפן כדי שיהיה להם עמק סיליקון כמו שיש אצלנו" הוא מתאר.
   "עניתי לו תשובה פשוטה:
   ביום שאני אפתח עיתון ואקרא כותרת בסגנון - אידיי נובויוקי (נשיא סוני דאז - Nobuyuki Idei) עוזב את סוני, לוקח איתו 3 מהנדסים, ובונה גאדג'ט אינטרנטי חדש (שואנדורף השתמש בביטוי Does new internet appliance) - אז אדע שאתם בכוון".

   "הוא הסתכל עלי ואמר: Not possible. מאוחר יותר יצא לי לשבת עם אידיי באיזו ארוחה וסיפרתי לו את אותו הסיפור. הוא שמע, התסכל עלי לכמה שניות, הרהר, ואמר : Not possible", מסכם שואנדורף.

   הסיפור החביב הזה מתווסף לנקודות שמעלה גראהם. מוחות טובים ישנם באמת בכל מקום, אבל תרבות העבודה, סגנון החיים, והחזון החברתי הם כנאה אלה שיוצרים את המסגרת לתעשיית היי טק יזמית (בניגוד לתעשיית היי טק תאגידית כמו שיש ביפן).

   לסיום, אפשר רק לציין כמה עובדות על הזווית האירופית. ניקח את שתי המדינות המובילות באירופה - אנגליה וגרמניה. בגרמניה יש חוק שאומר שמי שהוכרז כפושט רגל יכול להכנס לבית סוהר (צריך גם סיבה, אבל זה הליך יחסית קל לביצוע שם). חוקי החברות והעסקים הפרטיים באנגליה ידועים כמסובכים וכמקשים. שני גורמים אלה לבדם מונעים מלא מעט אנשים לחפש את העצמאות, ולדבוק בעבודה בחברה מסודרת ונוחה (בגרמניה זה הרבה יותר מובחן. יש להם אוניברסיטאות מעולות, אבל מרבית הבוגרים הולכים לעבוד בבוש, זימנס, אינטל, פיליפס וכו,).
   נכון, יש שם סטארט אפים, ובמינכן מתפתחת לאט לאט "סצנה" מקומית חזקה, שלא לדבר על החממה שסאפ מקימים, בניהול ישראלי דומני. אבל עדיין, רוח חלוציות ואמונה כמו זו של עמק הסיליקון לא מנשבת שם.

2. אורי ל. 13 ביוני, 2006 בשעה 9:38

   הנה הוידאו למי שמעוניין:
   http://www.youtube.com/watch?v=CNMczekvy6s

השארת תגובה