”בסופו של דבר יקומו ויפלו אתרים רבים. בדומה לבתי קפה, רובם ייסגרו תוך שנה-שנתיים ומאלה שישרדו הרוב המכריע ישאר בית קפה קטן בפינת הרחוב. אחוז קטן מאלה יהפוך לעסק משגשג ואחד למליון יהפוך לסטארבקס - וטוב שכך. אנו לא חוזים באנומליה - נהפוך הוא, זוהי התוצאה החיובית של התבגרות האינטרנט והיא תלך ותגבר.”

אני עדיין חושב כך, אך כמות מכונות האספרסו הביתיות לעומת רשתות בתי הקפה הגדולות החלה להדאיג אותי. בסופו של דבר חלק סביר ממייזמי ה- Web2.0 כן צריכים מודל עסקי ולא, אל תנפנפו בשירותי הפרמיום של Flickr ו- LinkedIn, ככה לא בונים חומה. לא ייתכן שכל כך מעט מייזמי Web2.0 יתפרנסו בכבוד.

הבעיה הבסיסית ב- Web2.0 היא שהיא מנסרת את הענף עליו יושבת כמעט כל תעשיית האינטרנט - ה- Page Views. אחד העקרונות הבסיסיים ב- Web2.0 מדברים על ההתייחסות לאתר כיישום בו אתה עובד ולא לספר בו אתה מדפדף. כך, המשתמשים נשארים כמעט תמיד באותו הדף ובתעשייה המתפרנסת ממספר חשיפות של דפים אין לאתרי Web2.0 תקומה. בדומה לחבורה של טבעונים בשיפודי התקוה - הם תמיד ישארו רעבים.
גם מודלים אחרים כמו "קני אותי גוגל", Affiliates ו- Awareness Ads המתאימים יותר ל- Web2.0 הם לא מה שיזרים מליונים למאות מייזמים. מה שכן יעשה זאת, לדעתי לפחות, הוא השוק העסקי.

מראשיתה היתה ה- Web2.0 טרנד של משתמשים פרטיים והרעיונות הדמוקרטיים שלה, בהפכם לעקרונות עבודה, לא חיבבו אותה על מגזרים אחרים. לוקח למקבלי ההחלטות הרבה זמן להפנים כי זה לא נורא שמידע ארגוני רגיש ישב מחוץ לגבולות החברה ושפעמים רבות רמת האבטחה והגיבוי המתבצעים על ידי השירותים השונים טובים מאלה המתבצעים בתוך החברה. או, קחו למשל את הרעיון של  Tags. חישבו על מערכת של כמה אלפי משתמשים כשכל אחד מגדיר לעצמו קטגוריות כעולה על רוחו במקום להשתמש בטבלת קטגוריות אחידה. כיצד יוציאו דוחות לפי קטגוריות?מסתבר שלא חייבים בכל המקרים להוציא דוחות אחידים לפי קטגוריות ושאם הקטגוריות לא מתאימות לצורת החשיבה הפרטית של המשתמשים הם ממילא לא ממש ישתמשו בהם.  השינוי התפיסתי לא יושלם בימים ואף לא בשבועות הקרובים אך המסע הארוך מ- Enterprise 1.x ל- Enterprise 2.0 נמצא בעיצומו.

כבר רבים מדברים על כך שה- Web2.0 בדרכה למשתמשים האירגוניים אך השאלה היא כיצד כל זה ישפיע על המודל העסקי של מאות ואלפי מייזמים שתוכננו במקור למשתמשים פרטיים?

אם נורשה לחזות את העתיד - ראשית, יחדרו לשוק זה גרסאות Web2.0 של מוצרים עליהם כבר רגילים ארגונים לשלם, למשל כלי שיתוף, חבילות Office וכלים לניהול מידע ארגוני. כאשר יתבססו כלים אלה בארגונים תתחיל להגיע דרישה מלמטה למוצרים משלימים. ארגון המפעיל knowledge base יגלה עניין ב- mashup עם שירות מפות, בשילוב שירותי MindMap שיציגו באופן גרפי תפיסות אירגוניות או תוסף פודקסטינג בנושאים שאודיו יפה להם. במילים אחרות, דוקא המוצרים האירגוניים הקלאסיים יפתחו את הדלת למוצרי Web2.0 קלאסיים.

בשלב ב', אם ישכילו, יהפכו הכלים הארגוניים לפלטפורמות עבודה שיספקו את תשתיות האכסון, האבטחה והגיבוי עליהן יורכבו שירותי Web2.0 נוספים. אם לא ישכילו, יעשו זאת כלים אחרים עם תשתיות מוכנות, כמו למשל Netvibes .

בסופו של דבר הכסף הגדול יגיע מהארגונים הגדולים ומעסקים שיטמיעו מערכות ארגוניות והכסף יחלחל ממערכות אלה לעשרות ומאות יישומי משנה שייתחרו על נישות שונות. תקציבי המיליארדים של הגופים הגדולים בעולם יופנו סוף-סוף לתעשיית ה- Web2.0 ויגאלו אותה מניוון כלכלי.

אל דאגה, המשתמשים הפרטיים לא ישכחו. הם רק ירוויחו עוד ועוד יישומים שינסו לפתות אותם להצטרף כדי לגרום להם להטמיע אותם גם במקום העבודה. הפריחה הגדולה של Web2.0 עדיין לפנינו. אינשאללה.

גוגל לא רואה את מיקרוסופט ממטר. יש לה אג'נדה עצמאית כיצד להשתלט על העולם והצעדים שהיא נוקטת בנושא הגיוניים ועקביים בפני עצמם. בחינה של כל מוצר חדש שלה מול ההכנסות ממנוע החיפוש היא לא הוגנת וגם לא רלוונטית - גם מנוע החיפוש של גוגל עבד ללא מודל הכנסות זמן רב. לפיכך, העדר מודל הכנסות עכשוי מוצק אינו אומר כי גוגל עושה דברים רק כדי לפגוע במיקרוסופט.
לגוגל, כמו לכל אחד מאיתנו, אין ברירה אלא לנסות. להבדיל מאיתנו, יש לה את כל הידע והאמצעים לבצע את הניסויים שייאפשרו לה להצליח. גוגל פשוט מנסה, והיא מנסה בכיוונים הנכונים.

גוגל לא רוצה להיות One Trick Pony. מישהו שם יודע שמנוע החיפוש, לב ליבה של המערכת הגוגלית, לא יכול להחזיק מעמד לנצח, בטח לא לבדו. כבר היום האלגוריתם הגוגלי חורק תחת מתקפת ה- SEO ולא מעט מהאתרים המופיעים בדפי החיפוש הראשונים אינם אתרים רלוונטיים אלא מפלצות פרסום ואתרים קקיוניים המתלבשים על חולשות האלגוריתם. גוגל צריכה סביבה תומכת שתאפשר לה להשאיר אצלה את המשתמשים גם במצב בו מנוע החיפוש שלה מפגר זמנית אחר אחד המתחרים.

במצב בו מאה מליון משתמשים יעבדו מדי יום על "חבילת האופיס" של גוגל תוכלו לסמוך על גוגל שידעו להוציא משם הכנסות והרבה. למי אכפת שהן לא יהיו בפרופורציה למנוע החיפוש? חשבו גם על כך שמודל ההקלקות (CPC) של גוגל הוא לא בהכרח המודל היחידי הקיים ובהחלט ייתכן שיופעלו כאן מודלים נוספים. מודל אלטרנטיבי יכול להיות להתבסס על חשיפה ובו מופיע במסך באנר גדול וסטטי שאינו ניתן להקלקה. לעבוד על מסמך וורד במשך כמה שעות כשבקבוק קולה או לוגו של בנק מביטים עליך מהצד יכול להיות אפקטיבי מאד.

תנו לגוגל קרדיט. אי אפשר לייצר מפלצת הכנסות כל שני וחמישי. אפשר לבסס, להרחיב ולייצר סינרגיה בין המוצרים השונים - וזה בדיוק מה שגוגל עושה. הקרב מול מיקרוסופט קיים אך כמו בכל תחרות המאבק העיקרי מתנהל בין המתחרות לבין עצמן. לדעתי, גוגל עושה בינתיים עבודה יפה.

ולדעתכם?

ימי וירון

נפתח בהמלצה על פוסט של עמיתנו מייקל אייזנברג שקיבל במה בבלוג GigaOM של OM Malik. מייקל מציג את ישראל בעידן ה-2.0 שלדעתו בא לידי ביטוי בחדירה ובאימוץ טכנולוגיית הפס הרחב שהיא זו המובילה לחידושים בתעשיית האינטרנט המקומית. פטריוטיזם בהתגלמותו >>לנבחר

MySpace מחפשים דרכים נוספות למנף את כוחו האדיר של האתר ולייצר עוד מזומנים לשירות. אחת האסטרטגיות המועדפות היא שילובו של מנוע חיפוש של אחת מהשחקניות הגדולות ובתמורה לקבל נתח מהכנסות הפרסום באותם דפי החיפוש. נכון להיום MySpace מייצרת יותר מ-100 מליון פניות בחודש למנועי החיפוש השונים שהם למעשה 5% מסך השאילתות באינטרנט ו-9% מסך השאילתות ב- Google. על בסיס הנתון המדהים הזה הם מצפים לקבל 25%-35% מסך הכנסות הפרסום >>לנבחר

Richard MacManus מציג הגדרה מקורית ל-Web 2.0:

Web 2.0 = chmod 777 web

For those (non-geeks) who don’t get the reference, chmod is the Unix command allowing you to change the access control of a file or a folder, and 777 means that everyone can read/write/execute your file or read/write/traverse a folder.

בהמשך לפוסט של Paul Graham הנקרא "Why Start-ups Condense In America" אשר המלצתי עליו לפני כשבועיים, Guy Kawasaki מנסה לשים את האצבע על אותו מרשם סודי של עמק הסיליקון. ארוך אך מומלץ >>לנבחר

Matt McAlister מסביר מדוע מודל הפרסום האינטרנטי הנוכחי צריך שינוי:

The AdSense model does much more to help Google and the Google shareholders than it does to help any of the customers it is supposed to serve. I think the Amazon affiliate program is much closer to a more sustainable ad model for the future. When you can track clicks all the way to a sale then everybody wins…

יכול לתת השראה לפלטפורמה אלטרנטיבית >>לנבחר

ונסיים בקריקטורה (ע”י gapinvoid)

חברה: SecureOL	שנת הקמה: 2005
כתובת האתר: www.secureol.com	גיוס כספים: מליון דולר מהמדען הראשי ואנג'לים פרטיים
יזמים: זאק דחוביץ וירון מאיר	בשלות השירות: Public

אז מה בדיוק אתם עושים?
מחשבים חד פעמיים. לכל אחד מאיתנו יש משהו שהוא רוצה לעשות על המחשב שלו אבל פוחד. הרצאות ההפחדה למשתמשי המחשב, הוירוסים והספייורים למיניהם גרמו למצב שבו יש פחד בקרב משתמשי מחשבים. כלומר, אנשים משקיעים המון כסף בקניית מחשבים ותוכנות לצרכים שונים: עבודה משרדית, עריכת מוזיקה, צפיה בסרטים או סתם משקולת מהבהבת בחדר אבל פוחדים אפילו להדליק את המחשב. המחשב החד פעמי הוא כמו צלחת חד פעמית, קח, תשתמש, תהנה, כשנמאס לך ממנה זרוק וקח חדשה. במחשב החד פעמי אפשר להתקין כל מה שרוצים וגם לגלוש לכל מיני אתרים שאתה לא רוצה שאיש ידע שביקרת בהם.