הרבה גבות הורמו כאשר ebay רכשה את Skype בספטמבר 2005 עבור 2.6 בליון דולר עם אופציה ל-4.1 בליון דולר, אם Skype תעמוד ביעדים נוספים. בתעשייה תהו האם תצליח ebay להחזיר את ההשקעה העצומה ואיך בכלל תטמיע את שירותי ה-VOIP בסל המוצרים הקיים שלה.

בכל מקרה, כפי שהגרף מציג וכפי שמציין Om Malik, מאז הרכישה ירד מחיר המנייה של ebay ב-20% ל- $31.49. מה אתם חושבים ? היש הגיון בשגעון?

בהמשך לשמועה (שלא הוכחשה, עדיין) משבוע שעבר, בקשר לגיוס של YouTube המשיך Michael Arrington מ- Techcrunch להפיץ שמועות גם השבוע. והפעם JotSpot, שירות ה- Wikis, שנטען שנקנה ע"י Yahoo. בינתיים אף אחד לא הכחיש אך גם לא אישר >> לנבחר

Mark Cuban מ- Blog Maverick מציג את ההבדל בין בלוגים למדיה מסורתית. כך למשל הוא מציג את המדיה המסורתית:

In traditional media, you are first defined by your medium. There is some constraint to the physical or digital definition of the medium the content is delivered on or by, that for the most part determines how you are perceived.There is a cost vs time vs interest vs access series of constraints that determines who your audience is, how you reach them and what they expect of you.

וכך את הבלוגים:

There really isnt a cost constraint. It costs nothing to create a blog. There are time constraints, but less so than traditional media. Bloggers dont have to publish or show on a schedule. In a nutshell, blogging is personal. Which is really where the paths of blogging and traditonal media diverge. Traditional media has become almost exclusively corporate while blogging remains almost exclusively personal.

ומסכם זאת כך:

Bloggers drive blogs, share price drives traditional media. Blogging is personal, traditional media is corporate.

אני נוטה להסכים איתו ב-100%, חושבים אחרת ? >>לנבחר

ובהמשך ישיר, המהפך בצריכת המדיה נמשך, מכירות העיתונים בארה"ב ממשיכות לרדת (2.5%-) בעוד אתרי האינטרנט שלהם עולים (8%+) >> לנבחר

עוד הוכחה חותכת לכח העצום שיש היום ל-MySpace הוא הנתון הבא שפורסם ע"י HitWise ,הגורס ש- 8.2% מהתנועה הנכנסת ל-Google מגיע מ- MySpace.

נכון להיום אין ל- NewsCorp (חברת האם של MySpace) מנוע חיפוש משל עצמה, מה שכנראה מכניס את כל מנועי החיפוש הקטנים להיכון >> לנבחר

Dion Hinchcliffe מ- Dion Hinchcliffe’s Web 2.0 Blog מדגים ומסביר את הארכיטקטורה העתידית של שמירת הקבצים האישיים שלנו בשירותי אחסון וירטואליים אשר יספקו ממשק (API) לכל אותם שירותי Web כגון Writely וכמו כן גם למערכת ההפעלה. הוא מציג רשימה של כל אותם שירותי האחסון הקיימים היום >>לנבחר

Fred Wilson מ- A VC מסביר איך YouTube "בעטו" בישבנה של Google והפכו לשירות שיתוף הוידאו הגדול ברשת. זאת בעוד שלא היו הראשונים בתחום בכלל ולא לפני Google בפרט. הם פשוט עשו שלושה מהלכים, שהביאו אותם משום מקום למה שהם היום.

Little features, often the social ones, make all the difference in web delivered services. YouTube got it right. Google and everyone else didn't. And the result is YouTube’s market leadership.

גם שירותים כמו Wikipedia ו-MySpace הגיעו משום מקום והפכו לשחקנים מובילים בתחומם, מה שמראה שתמיד יש עוד מקום לשירותים חדשים שחושבים "מחוץ לקופסא", לא להתייאש >> לנבחר

Jennifer Slegg מ-SearchEngineWatch מסבירה על Behavioral Advertising, שיטת פרסום הזוכה לפופולריות רבה בזמן האחרון, ועל ההבדל בינה לבין ה- Contextual Ad Targeting

What exactly is behavioral targeting? This refers to advertising that is targeted to a specific individual based on that user’s previous surfing behavior. This is quite different from the more common targeting method of displaying ads matched to the specific content of an individual page or to all users in general. With behavior targeting, this would mean that two people could see vastly different ads when viewing the identical webpage at the same time.

פוסט מומלץ >> לנבחר

Steve Rubel מ- Micro Persuasion מנתח בעזרת Google Trends (השירות החדש של Google שהושק השבוע), BlogPulse ,Technorati ו- Alexaholic את השקת ה- Windows Live ומגיע למספר מסקנות מאוד מעניינות:

* News drives conversation and searches (not a big revelation)
* It’s important to set up searches for a new brand before it launches, just to make sure it doesn't leak
* It takes time to go from conversation to and searches to actual traffic

>> לנבחר

Robert X. Cringely מ- i,Cringely מסביר מדוע עתידה של Microsoft בדרך למטה בעוד של Google בכיוון ההפוך - מעלה. הוא עושה זאת בעזרת ניתוח יוצא דופן (לפחות מבחינתי) של הגישה העסקית של Microsoft ומסביר מדוע היא לא תיצלח בעתיד >> לנבחר

ולפוסט השבועי העוסק ב-Enterprise 2.0. הפוסט הבא נכתב ע"י Max Bleyleben מ-Technofile והוא מציג בפנינו את מחשבותיו בנוסף לדיאלוג המתרחש היום ברשת על הקשר של ה-Web2.0 לבין ה- Enterprise. הרבה מידע אך עדין קל לעיכול, מומלץ >> לנבחר

ולסיום, פוסט עם הרבה השראה. Mark Cuban לא מבין מדוע רוב האנשים מסתכלים על קיטור (לקטר - Whining) כמשהו עם קונוטציה שלילית.

Whining is the first step towards change. Its the moment when you realize something is very wrong and that you have to take the initiative to do something about it. Sure, criticism usually comes along with the territory. Who cares ?

מסכים עם כל מילה >> לנבחר

 

הרעיון של Share Your Opml הוא רעיון נהדר אך לא ממומש כהלכה כשהבעיות מתחילות בשם ומסתימות בסל השירותים למשתמש. מדובר בשירות המאפשר למשתמשיו להעלות את רשימת ה- RSS Feeds המועדפים עליהם. כך, ניתן למצוא באתר משתמשים שהעדפותיהם דומות לשלכם וללמוד מהם על בלוגים ומקורות אחרים שלא היו ידועים לכם. רשימת 100 המובילים היא עוד תוצר משעשע למחצה של השירות.יוצריו של האתר יכולים לשדרג אותו באופן משמעותי על ידי הוספת הנושאים הבאים:

- הוספת Tags כך שייווצרו קטגוריות פידים

- הוספת הערות משתמשים לפידים השונים

- אפשרות גישה לקבצי ה- OPML כגיבוי

- הוספת תיאור Feed ורשימת פוסטים האחרונים מכל Feed

- ולא יזיק גם עיצוב חביב יותר…

מצד שני, מישהו מכם יכול להקים אתר מתחרה וטוב יותר בכמה ימי עבודה ולהשתלט על תחום עם פוטנציאל ענק של קהילה ותוכן…

1. Word
2. Excel
3. Power Point
4. Some power users like Visio and Access
5. Email on Outlook or Notes
6. The web, but only for reading information

עוד מוקדם לחזות כיצד תסתיים הסאגה של Blue Security, אך היא מעלה מספר לא מועט של נושאים הראויים להתייחסות. למי שטרם שמע, להלן התקציר:החברה הישראלית היא מפעילת שירות בשם Do Not Intrude Registry המספק הגנה מפני דואר זבל- Spam. כאשר אתם מקבלים הודעת זבל אתם מדווחים עליה לשירות ואם השולח אינו חדל ממעשיו הרעים קהילת המשתמשים, המונה כמעט חצי מליון איש, מפציצה את השולח באמצעות תוכנת Blue Frog בהודעות ומשבשת את יכולת העבודה שלו.תג המחיר שגובה קהילת Blue Security גורמת לספאמרים שלא להתעסק עם חבריה אך ספאמר זועם החליט לגבות מחיר בחזרה והוא פתח בהתקפה על שרתי האינטרנט של Blue Security. השרתים נפלו וקברניטי החברה חיפשו דרך לחדש את התקשורת עם העולם החיצון. הפתרון לפי הטענה היה להעביר את כתובת ה-DNS של שרת האינטרנט מהכתובת המותקפת לכתובת של הבלוג המאוכסנת על מערכת הבלוגים TypePad מבית Six Apart. ההתקפה עברה גם היא לכתובת החדשה ורשת אתרי Six Apart קרסה, יחד עם קרוב ל- 2 מיליון אתרי הבלוגים שהיא מארחת. The shit has hit the fan ולמרות שבהודעותיה (עדיין) לא תקפה Six Apart את Blue Security הרי שבלוגרים זועמים רבים האשימו את Blue Security באחריות ישירה לאירוע וביקרו את טקטיקת ה-"לוחמת אש באש" שהיא נוקטת. בהסלמה נוספת, שלחו ספאמרים הודעות איום למשתמשי Blue Security. רבותי - הם יודעים איפה למצוא אתכם. הנה ההודעה השניה שקיבלו המשתמשים:

Dear Blue Frog Member,

As a follow-up to our previous emails, and, as promised, we are stepping up in the fight against Blue Security.

The Blue Frog member email database has been compromised, and is currently being distributed worldwide to spammers and to the public. Attached to this email, you will find a zip file of the Blue Frog database, which includes your own personal or business email address(es). If you have not uninstalled Blue Frog yet, we highly suggest you do so now in order to avoid your involvement in this war any further.

Leaving your email address on the Blue Frog list is a risky choice, as we will uphold our promise not only to increase your spam by 20 times the amount you are receiving now, but to continue to make this list publically available as well. Also, as the Blue Frog member database is updated, we will find more creative ways in which to use it, and frequently release it to whomever we wish.

ישנם לא מעט נושאים שמעלה האירוע. הוא מדגים עד כמה עדינה היא רשת האינטרנט וכמה בקלות יכול גורם בודד לשתק חלקים לא מבוטלים ממנה. אני מקווה שישנם אנשים ששנתם מודרת בימים אלה כשהם חושבים מה תא טרור קטן יכול לעשות לאחד מאפיקי המידע והמסחר העיקריים של העולם המערבי. הפגיעות הזו לא יכולה להמשך.

הדבר השני שמבליט האירוע הוא נטייתם של אנשים להאשים את הצד המתגונן אקטיבית. אנשים רוצים שקט תעשייתי ואם המחיר הוא 100 הודעות זבל ביום - הם ישלמו אותו. במלחמה יש נפגעים ורוב האנשים רוצים לנהל את הבלוג שלהם בשלווה בלי שכל מיני חברה מהמזרח התיכון ינהלו את מלחמותיהם בספאם על גבם. ומה בנוגע למשתתפים בשירותי אנטי-ספאם, העלולים למצוא את עצמם תחת מתקפה אישית מצד הספאמרים. האם יהיו המשתמשים מוכנים להמשיך במלחמה כאשר זו תגבה מהם מחיר אישי? האם יתערבו רשויות החוק בחשד להטרדה?

בעיה נוספת היא שיקול הדעת שהוביל להעברת ה- DNS ל- TypePad שהוא, לטוב ולרע, ישראלי להכאיב. לטוב - מדובר בפתרון אד-הוק יצירתי, לרע - הוא מעביר את הבעיה לפתחו של מישהו אחר. עבודה בסביבה גלובאלית מחייבת נקיטה בסגנון מתאים ומי שיזלזל בערכי ההתנהגות המקובלים בעולם עלול לזכות לתביעות ייצוגיות המקובלות בעולם. אנשים, בשביל זה ברא האל הטוב יועצים משפטיים.

האירוע יהרוג או יחשל את Blue Security. תביעה ייצוגית או צונמי של "עליהום" מצד בעלי בלוגים שנפגעו יכולה לחסל את החברה אך במקביל היא רוכשת מליוני תומכים שמזדהים עם מטרותיה ועם האמצעים שהיא נוקטת להשגתם. ידיד שלי טוען ש-"גם פרסומת שלילית היא פרסומת" ותוך שבוע יהיו מעט מאד אנשים בבלוגוספירה ומעבר לה שלא ידעו מי היא Blue Security. תחשבו כמה זה היה עולה בקמפיין באנרים…

נשמח לשמוע מה החבר'ה מ- Blue Security חושבים…