לא הספקנו לתהות זמן רב האם התרחש מהפך במעמדם של אתרי התוכן בטרם הגיעה ההודעה על רכישתם של 50.1% ממניות קבוצת אתרי הסטודנטים "פרופסור" תמורת 6 מליון ש"ח. נכון, 12 מליון ש"ח הם לא 600 מליון דולר (מחירה של קבוצת אתרי iVillage) ועדיין, מדובר בשווי נאה במונחי אינטרנט מקומיים. יותר מכך, מדובר בהכרה בשוויים של נכסי תוכן.בדומה ל- iVillage שנרכשה על ידי ענקית המדיה NBC גם כאן מדובר בקבוצת מדיה גדולה בבעלות קרן מרקסטון השולטת בדפי זהב ודרכה מבצעת רכישות אינטרנטיות כמו זו של אתר Zap וכעת פרופסור. אם תוסיפו לכך את אתר http://www.ibooks.co.il שהגיע לידיה של מרקסטון עם רכישת סטימציקי הרי שמתחילה להווצר כאן קבוצת אתרים אסטרטגית: מדריך העסקים של המדינה, אתר השוואת המחירים המוביל, חנות ספרים שעם הזרקה של חזון, כסף ומיומנויות יכולה להפוך לאמאזון הישראלית ואתר פרופסור על נספחיו (מדס ומילגות) המהווה בסיס מצויין לאתרי תוכן נוספים כמו גם לוח אינטרנטי עם פוטנציאל לא ממומש.

לאן מכאן? לו אני מרקסטון הייתי שם את ידי על אתר חדשות שאפשר לרכוש במחיר סביר ( מישהו אמר nfc? ), קניון וירטואלי ואתרי תוכן קטנים לקהלים יעודיים (שכמעט ואין להם עלות) ועוטף את כל החבילה כפורטל.
ועכשיו נראה את וואלה ו- ynet מזיעים קצת.

מאז קראתי את מדוע MySpace הוא הבלוגוספירה החדשה אני מנסה להבין את הקסם של MySpace ושלא תבינו אותי לא נכון - MySpace הוא כל דבר חוץ מהבלוגוספירה החדשה - ועדיין, על חמישים ומשהו מיליון משתמשיו, מדובר באתר התוכן הפופולארי ביקום.ישנם לא מעט רעיונות מדוע MySpace כה פופלארי אבל בימים האחרונים אני מתחיל להבין שמדובר בהרבה יותר מאתר. MySpace הוא במידה רבה מייצג של רוח התקופה - "צייטגייסט", נציגם עלי אדמות של עשרות מליוני אמריקאים ואחרים. לרגע קט בזמן, להיות צעיר באמריקה זה להיות ב- MySpace. לא מדובר באופנה גרידא, אלא בתופעה חברתית חובקת כל הסוחפת את כל שבדרכה. כצעיר אמריקאי, גם אם אינך חלק ממנה אתה מוגדר ביחס אליה (זה שאינו ב- MySpace).
גרף הצמיחה של MySpace במונחים של Traffic, מתוך אתר Alexa

רוח התקופה, כמו כל רוח, משנה בסוף כיוון ומי יודע מה יהיה על MySpace בעוד כמה חודשים, אבל יש 580 מיליון סיבות מדוע זה כבר לא משנה. מה שמשנה הוא לאן תפנה הרוח משם ומי יהיה המיזם שימריא בעזרתה. הבעיה היא הכשל המובנה בנסיון להתכונן לשינויי הצייטגייסט. כל עוד לא ברור מה הולך לקרות אין טעם להשקיע זמן וממון בהקמה של מיזמים מתאימים וכאשר ברור מה הולך לקרות כולם כבר עסוקים בהקמתם.

אם יש מה ללמוד ממקרה MySpace זה שפשוט צריך להיות שם. האתר קיים משנת 96 ואם תשימו לב לכמות ה- Traffic בגרף המתחיל במרץ 2004 הרי שעד לשלהי שנת 2004 האתר הרחיק מלככב.
למצב בו תופעה שולית הופכת לנחלת הכלל קוראים Tipping Point (ותודות למייקל אייזנברג על ההיכרות עם המושג). לאורך שמונה שנים ארוכות היו לכל מיני אנשים דפים ב- MySpace אבל רק באותה נקודה מסויימת בזמן הפך השילוב של תכונות האתר, המשתמשים שבו, הנוכחות במדיה והתרבות המקוונת הכללית לכח משיכה שצעירים אמריקאים לא יכולים לעמוד בו.

אז מה לעשות? להקים מייזמים עם פוטנציאל צייטגייסט גבוה, להיות סבלניים, לעבוד קשה ולחכות שאותה Tipping Point חמקמקה תגיע.

זהו פרופיל המיזם הראשון בסדרה ולפחות אחד שכזה יופיע מדי שבוע. מטרתו של הז'אנר להביא לידיעת הציבור את עובדת קיומם של מיזמים ויזמים בעלי עניין וכן לעזור ביצירתם של שיתופי פעולה, גיוסים והצעות עבודה. מקווים שתהנו.

חברה: FetchBook	שנת הקמה: 2002
כתובת האתר: http://www.fetchbook.info	גיוס כספים: הון עצמי
יזמים: מיקי מוקוטוב ואביב אליעזר	בשלות השירות: פעיל באופן מלא

FetchBook הוא מהאתרים המובילים בעולם להשוואת מחירי ספרים והוא פועל היישר ממשרד קטן בקריית עתידים. למקימיו ומנהליו, מיקי מוקוטוב (איתו אני מנהל שיחת לילה מאוחרת) ואביב אליעזר, היסטוריה משותפת מתקופת הדוט קום הראשונה בחברת NewChannel ולאחר שנמכרה החברה ב- 2002 ל- LivePerson החליטו השניים להקים סטארטאפ משותף.

למרות שמדובר בשוק הפעיל כבר משנת 1997 זיהו מיקי ואביב צורך בשירותים מהירים ואיכותיים יותר וכך הפך FetchBook לאחד משלושת האתרים המובילים בתחום. כיום מתגאה האתר בתוצאות חיפוש מהירות והצגת המחירים הנמוכים ביותר במספר רב של חנויות מתוך היצע עצום של ספרים. להשלמת השירות מציעה החברה אפשרויות כמו Price Alerts ופורומים בהם ניתן לבקש ספרים מיוחדים. המשתמשים המגיעים מדי יום לאתר מתורגמים להכנסות באמצעות ההסכמים עם חנויות הספרים המקוונות אליהם מופנים המשתמשים. כדי לייצר עוד ועוד תנועה מציע האתר הסכמי Affiliate אטרקטיביים לאתרים אחרים המפנים אליו גולשים והוא נהנה מעשרות אלפי משתמשים מדי יום.

מאחר ולשני מקימיו ניסיון וקשרים בעמק הסיליקון היה זה אך הגיוני שיפעלו מארה”ב אך זכר הגעגועים לארץ מתקופת הבועה משאיר אותם כאן.
"יש יתרון לחברות בואלי", מסביר מיקי, "שם אתה בברנז'ה וזה בא לידי ביטוי ביכולת הגיוס והשותפויות העסקיות הפתוחות בפניך. אך מי שמספיק טוב יכול לעשות עסקים גם מכאן.
השגת לקוחות מחו"ל זה הרבה עבודת רגליים קשה, המתבצעת גם בארה"ב, אם כי רוב העבודה נעשית מהארץ. שני דברים עובדים לטובתנו: האחד – שהמוצר איכותי, דבר שפותח דלתות. השני הוא התחום – כולם מתעניינים בספרים."

החברה הוקמה בעזרת ההון העצמי של בעליה והיא מתנהלת בצניעות. למה לא לגייס ולעשות את זה בגדול? לפי תפיסתם, אם לא חייבים לגייס - עדיף להימנע. יש חברות רבות, אומר מיקי, שמגלגלות סכומים עצומים וקמו בכוחות עצמן או בהשקעה קטנה של אנג'לים.

ולסיום –
מה היית מציע ליזם המתחיל? אין דברים שהולכים חלק והתמדה ההיא שם המשחק. Never give up.
מה תוכניותיכם לעתיד? להגדיל כמות לקוחות באמצעות פיתוח פיצ'רים חדשים והמשך פיתוח פיצ'רים קיימים.
במה תוכלו לעניין את קוראינו? שותפויות עסקיות

התרשמותנו:
- לא צריך להיבהל מכניסה לשוק קיים, אם ברור לכם מה הערך המוסף שאתם מביאים אליו.
- אין חובה בהשקעות ענק כדי לבנות עסק מצליח ואפשר להתחיל בהשקעה עצמית צנועה יחסית.
- גם כשיש לכם עסק מצליח הנראה מוכן ומזומן לביקור בקרנות אין חובה לרוץ ולהזרים אליו השקעות גדולות. להשקעות גדולות יש מחירים גדולים שלא תמיד שווה לשלם ובהחלט יש חן בחברה המתנהלת מהכנסותיה.
- ניהול חברה הפונה לשוק העולמי מישראל הוא עניין מאתגר אך לא בלתי אפשרי.

רכישתה של iVillage בידי NBC תמורת 600 מיליון דולר עשויה לעורר את ענף אתרי התוכן לאחר תרדמה ארוכה - בהנחה שהרגולטור לא יבטל את העסקה כמובן…
תוכן אינטרנטי הוא ענף השקעות בעייתי. מספר המשתמשים הפוטנציאלים מוגבל לקהל היעד אליו מיועד התוכן ועלות יצירת תוכן איכותי היא גבוהה. משקיעים אינטרנטיים מעוניינים בדרך כלל במייזמים טכנולוגיים - לא בהוצאות לאור ובכלל, מדובר בכאב ראש גדול תמורת - במקרה הטוב - הכנסות סבירות. לא סקסי בכלל. 

המכפילים בעיסקה דומים לאלה הקיימים בעולם האמיתי יותר מאשר לאלו המקובלים באינטרנט - סכום הרכישה גבוה רק פי 5 מההכנסות השנתיות כפי שמשתקפות מתוך הרבעון האחרון ויש לזכור שהחברה גייסה מעל ל- 70 מיליון דולר ופעלה אחת עשרה שנים בטרם נרכשה. אלה לא החומרים מהם עשויים החלומות של קרנות הון סיכון אך זהו בהחלט סיפור הצלחה של היזמים וכאן טמונה התקווה. מבחינת כוס התה של היזמים, כדאי לזכור כי לא כל מיזם אינטרנטי צריך להפוך את מקימיו לפנסיונרים מיליונרים תוך שנתיים. יש בשוק מספיק יזמים שרוצים להקים עסק ולעבוד בו לאורך שנים.

האמונה כי ניתן להקים גוף תוכן אינטרנטי, להביא אותו לריווחיות ובסופו של דבר לבצע אקזיט בעשרות ומאות מליונים רחוקה מלהיות מובנת מאליה ורוב הדוגמאות עד היום הראו אחרת. סיפור הצלחה בסדר גודל שכזה יכול להצית מחדש את דמיונם של יזמי תוכן ולעודד גופי מדיה נוספים להשקיע בשלבים השונים של מיזמי התוכן. עדיין, נדרשו כ- 70 מיליון דולר כדי לייצב את הספינה, או שמא נאמר ארמאדה לאור העובדה כי מדובר בצי של אתרים ולא ב- iVillage.com לבדו. הדבר מאיר באור בעייתי את האפשרות להקים אתר תוכן בהיקפים כאלה ללא מימון עצום.

כנראה שיזמים ללא משאבי ענק שכאלה לא יכולים להקים אימפריית תוכן שכזו בארץ או בחו"ל. עם זאת, הקמת ספינה בודדת שתצטרף לצי שכזה היא בהחלט אפשרות סבירה.

בכניסתו הדרמטית של גוגל ניוז לעולם האינטרנט הישראלי אני רואה הזדמנות לשנות ללא הכר את האקולוגיה של האינטרנט בישראל.
האינטרנט בישראל - או בכל מקום אחר - היא מערכת אקולוגית. אם נשווה אותה ליער הרי שפורטלי החדשות שבה מקבלים את רוב רובן של קרני השמש (גולשים) ועקב כך גם את המים (כסף). בחורשת האינטרנט הישראלית כמה עצי סקוויה כמו Ynet, Walla, MSN ו- NRG לא מאפשרים לאף אחד אחר לגדול, אלא אם כן הוא בונה על מים שהביא מהבית…מאז הופעתו אמש מעביר גוגל ניוז כמויות עצומות של גולשים לאתרים שהוסתרו עד היום מן העין כמו "ירושלים ברשת", Port2Port ואחרים. הוא יאפשר להם לגדול ובהמשך גם להרוויח על חשבון ענקיות האינטרנט הישראליות ואיומי התביעה של וואלה רק ממחישים כמה ברצינות הם לוקחים את האיום.
זה לא יקרה ביום אחד ובעיות כמו שיקולי עריכה בסדר הידיעות, קצב עדכון איטי והעדר מנגנוני פרסונליזציה סבירים יחזירו את רוב הגולשים לאתרי החדשות החביבים עליהם מקדם. עם זאת, נוכחות הקישור "חדשות" בדף החיפוש במערכה הראשונה תגרום לכם להקליק עליו במערכה השלישית.

גוגל ניוז ובהמשך גם הטמעת ה- AdSense באתרים בעברית יביאו לחלוקה נכונה יותר של המשאבים במערכת האקולוגית של האינטרנט בישראל ויביאו להפיכתה למגוונת ומאוזנת יותר כאשר יותר אתרים מתחרים על יותר משאבים. עוד נותר לתהות על חוסר האיזון שגוגל יביאו למערכת אך פעולתה בשלב זה נחוצה ומבורכת.