למה Facebook אומרים לא ל- 750 מיליון דולר?

Facebook.com, אתר הסטודנטים האמריקאי, הודיע באמצעות Business Week כי הוא מסרב להצעת רכישה בסך 750 מיליון דולר מגורם עלום שם והוא מעלה את הרף ל-2 מיליארד דולר (לנו זה עולה יותר). עיון זריז ב- TechCrunch יספק לכם את ההסבר האסטרטגי לידיעה (טקטיקת השמועות שהביאה ל- Skype את הסכום הנאה של 4.1 מיליארד) אך כל זה אינו מסביר איזו סיבה אמיתית יש לגוף מסחרי שפוי בדעתו לשלם את הסכום הנ"ל. הבה ננסה להבין.על פניו אין כל סיבה לשלם כמעט פי 4 עבור אתר בעל רבע מכמות הכניסות והמשתמשים של MySpace אך ישנן עוד כמה סטטיסטיקות שכדאי לדעת. 85% מהסטודנטים במוסדות מהם ניתן להרשם ל- Facebook מנויים על השירות וכמו שכתבנו על MySpace - אם אתה סטודנט אמריקאי אתה שם. בימים אלה ממש נכנס השירות לבתי הספר וגם אם יגיע רק למחצית מאחוזי החדירה המדהימים שבאוניברסיטאות הרי שמדובר בעשרות מיליוני משתמשים נוספים. או קיי, תגידו, אז זאת תהיה אימפריה בגודל של MySpace, מה רע ב- 750 מיליון? התשובה, רבותי, טמונה בפילוח.בניגוד ל- MySpace יודע Facebook לא רק היכן אתם גרים ולומדים אלא את רמת ההכנסות של הוריכם כפי שהיא משתקפת מנתונים אלה, את תחום העיסוק המקצועי שלכם ואת הרגלי הצריכה של חבריכם לכיתה. ולמה חשוב לדעת את כל הפרטים הללו? כי ההבדל בהכנסות בין פרסום מפולח לפרסום גורף יכול להגיע לפי 10. מאחר ו- MySpace מודעים לפרטים כמו מיקום, גיל ומין הרי שהם אינם נטולי יכולת פילוח בעצמם אך אין כל השוואה בין השניים ומרגע שתתבצע ההשתלטות על בתי הספר יעמוד מולנו גוף הפרסום המפולח מספר אחת בעולם המקוון.רוצים לחשוב קצת קדימה? חישבו על שירות דמוי LinkedIn המסופק למשתמשים כשרשתות ההיכרות מתקופת הלימודים כבר מוזנות למערכת, על התממשקות לשירותי השמה, על ריבוא שירותי תוכן בהם אפשר לעניין בוגרי מוסדות חינוך. 750 מיליון? הצחקתם אותנו.